מ"ת 55305-07-14 מדינת ישראל נ' שנאוי(עציר)

כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות אלימות כלפי בתו הקטנה שהינה ילידת 1997.

על פי כתב האישום, מדובר בתקיפת הבת בשתי הזדמנויות ובנוסף לכך איומים בהזדמנויות קרובות וכן מספר תקיפות בנסיבות מחמירות.

הסניגור אישר קיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר של מסוכנות העולה מהמעשים המיוחסים למשיב.

בדיון אשר התקיים בפני כב' השופט בולוס ביום 29.7.14, הורה ביהמ"ש על הגשת תסקיר מעצר ועל הגשת חוות דעת פסיכיאטרית בעניינו של המשיב. בין לבין הוגשה חוו"ד פסיכיאטרית לפיה המשיב כשיר לעמוד לדין והיה בר עונשין בעת ביצוע העבירות המיוחסות לו.

אולם, שירות המבחן ביקש לדחות את הדיון עד ליום 10.9.14 כדי להגיש תסקיר מעצר וזאת מפאת עומס עבודה.

בדיון היום הסניגור הציג חלופת מעצר שכוללת מעצר בית מלא בבית אחותו של המשיב ובפיקוח אנושי וטען כי אין מקום לדחיה המבוקשת מטעם שירות המבחן.

לעומת זאת, ב"כ המבקשת חזרה על נימוקיה בבקשת המעצר וטענה כי לכל הפחות יש להמתין לקבלת תסקיר ולחילופי חילופין להורות על שחרור המשיב למעצר בית באיזוק אלקטרוני.

לאחר ששקלתי טענות הצדדים ועיינתי במסמכים שהוצגו בפניי, אני מוצאת כי אין מקום ואין הצדקה להמתין לתקופה המבוקשת ע"י שירות המבחן לשם הגשת תסקיר. אזכיר לעניין זה, כי המשיב עצור מיום 16.7.14 ומשמעות הדחיה המבוקשת היא הארכת מעצר לתקופה של כחודשיים.

יתירה מזאת לאחר שהתרשמתי מהמפקחים המוצעים אני מוצאת כי החלופה היא חלופה ראויה בכפוף לתנאים אליהם אתייחס בהמשך.

מדובר במעצר בית מלא בחיפה, הרחק ממקום מגוריה של המתלוננת – אשר נמצאת כיום במסגרת פנימיה סגורה.