מ"ת 55123-05-15 מדינת ישראל נ' אבו נג'מה

לפניי בקשה לעיון חוזר בהחלטת בית משפט זה מיום 2.6.15, לפיה שוחרר המשיב למעצר בית מלא לביתו בשכונת ג'אבל מוכבר בירושלים בפיקוח הוריו. בבקשה הנוכחית מבוקש כי יבוטל מעצר הבית או כי יצומצם למעצר בית לילי בלבד.

על פי עובדות כתב האישום, וכפי שמפורט בהחלטה האמורה מיום 2.6.15, המבקש מואשם בכך שבשכונת מגוריו עמד לצד הדרך בשעות הערב של יום 25.5.15, וכאשר הבחין ברכב סיור של מאבטחים עובדי חברת עיר דוד, יידה אבן לעבר הרכב, והאבן פגעה בפח בחלקו האחורי של הרכב וגרם לשקע בפח. עת זרק את האבן נסע הרכב במהירות של כ- 40 קמ"ש. על בסיס העובדות הנטענות האמורות, הוגש נגד המבקש כתב אישום בגין סיכון חיי אנשים במזיד בנתיב תחבורה וחבלה במזיד.

בהחלטה האמורה מיום 2.6.15, דן בית המשפט בבקשת המשיבה למעצרו של המבקש עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. לאחר שהמבקש הודיע כי הוא אינו מכחיש את קיומן של ראיות לכאורה, התמקד הדיון לפניי במידת המסוכנות הנשקפת מצד המבקש ובשאלה האם ניתן לאיין את עילת המעצר הסטטוטורית ואת המסוכנות האמורה באמצעות חלופת מעצר כלשהי.

לאחר שנשקלו השיקולים הרלבנטיים לקולא ולחומרא, נקבע כי מדובר ברף הנמוך של מקרי זריקת אבנים, כאשר אין המדובר במעשה שבוצע במסגרת התארגנות של מספר צעירים רעולי פנים זורקי בקבוקי תבערה או אבנים על כלי רכב, תוך התפרעות ועל רקע אידיאולוגי, הנמלטים מיד לאחר מעשיהם. במקרה דנן, זרק המבקש אבן בודדת כשהוא לבד, שלא בהקשר של התפרעויות, ללא שהיה רעול פנים, ללא שברח מן המקום לאחר מכן, ואף לא על רקע אידיאולוגי, אלא, כפי שהעיד המבקש בהודעתו במשטרה בסמוך לאחר האירוע, זרק את האבן לאחר שצעק על אחד המאבטחים "כי הוא נסע במהירות וכמעט דרס את הילדים, חושב שהוא בכביש 6"; וכאשר לדברי המבקש, כלל לא פעל מתוך שנאת יהודים, והראיה, שישנם מאבטחים אחרים שהוא והם חברים. עולה אפוא מדברי המבקש כי עשה את המעשה המיוחס לו מתוך כעס על אופן הנהיגה של המאבטח כפי שהוא ראה זאת, ולא על רקע אידיאולוגי כלשהו.

בהחלטה האמורה צוין, כי הנזק שנגרם מזריקת האבן הינו פעוט, ובמקרה דנן נלקחה בחשבון גם העובדה כי הרכב נסע באיטיות (כ- 40 קמ"ש), אשר הפחיתה את הסיכון שבפגיעת האבן ברכב.

כמו כן פורטו בהחלטה נסיבותיו האישיות של המבקש, אשר במועד מתן ההחלטה היה בן 20, ללא עבר פלילי, שחקן כדורגל אשר שיחק בעבר בקבוצת כדורגל נוער של הפועל ירושלים, ועד למועד ההחלטה האמורה שיחק בקבוצת כדורגל של ג'אבל מוכבר.

על בסיס כל האמור הגעתי למסקנה בהחלטה האמורה כי לא נשקפת מן המבקש מסוכנות רבה לציבור ברמה אשר תצדיק את מעצרו עד לתום ההליכים נגדו, וכי בנסיבות העניין, ניתן יהיה להסתפק בחלופת מעצר כפי שהציע המבקש. כן הגעתי למסקנה כי הנסיבות המפורטות לעיל אף אינן מצדיקות הזמנת תסקיר, והוריתי על שחרורו המיידי של המבקש למעצר בית בביתו, בפיקוחם של הוריו, בכפוף להפקדה וערבויות.

יצוין כי ההליכים המתנהלים בתיק העיקרי טרם הסתיימו.