מ"ת 5332-10-16 מדינת ישראל נ' ראמין

בפני בקשה להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים כנגדו, על פי הקבוע בסעיף 21 לחוק סדר הדין הפלילי [סמכויות אכיפה – מעצרים] תשנ"ו – 1996 [להלן:"החוק"].

במסגרת הבקשה עותרת התביעה למעצרו של המשיב בחלופת מעצר הכוללת מעצר בית מלא.

נגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של נהיגה בזמן פסילה , נהיגה במהירות מופרזת ונהיגה ללא ביטוח.

המשיב נעצר ביום 17.10.16 ושוחרר למעצר בית מלא בפיקוח , בנוסף, להפקדת מזומן וערבויות צד ג' וזאת כאמור בהחלטת כבוד השופט רונן פלג במ"י 20872-10-16.

הדיון נדחה מעת לעת לצורך משא ומתן בין הצדדים, ועיון בחומר הראיות והיום התקיים דיון לגופו של עניין.

ב"כ המשיב לא חלק על עילת המעצר ואף הסכים לקיומן של ראיות לכאורה ולמעלה מכך, הודה בכתב האישום. המשיב הורשע והתיק נדחה לטיעונים לעונש ולקבלת תסקיר וזאת ליום 30.1.17.

מאחר והמשיב הודה בביצוע העבירות המיוחסות לו, מתייתר הדיון בשאלת הראיות לכאורה.

כמו כן, הצדדים הסכימו כי קיימת עילת מעצר ואף הסכימו כי המשיב ימשיך וישהה בתנאים אשר נקבעו בהחלטת מעצר הימים וביניהם, בין היתר, מעצר בית מלא בפיקוח אנושי .

יחד עם זאת, עתר ב"כ המשיב כי בית המשפט יצמצם את מעצר הבית של המשיב על מנת שהמשיב יוכל להשלים יתרת ריצוי עונש מאסר בעבודות שירות אשר נגזר עליו בתיק קודם.

ב"כ המשיב טוען כי המשיב ריצה את מירב התקופה אשר נגזרה עליו (5 חודשי מאסר בדרך של עבודות שירות) ונותר לו לרצות כחודש ימים.