מ"ת 52689-12-15 מדינת ישראל נ' חדיראת(עציר)

ביום 24.12.15 הוגש נגד המבקש כתב אישום המייחס לו עבירת שהייה בלתי חוקית בישראל.

ביום 31.01.16 הורתה כב' השופטת מ. גרינברג על שחרורו של המבקש בתנאים וערבויות, כמו כן נאסר על המבקש להיכנס לתחומי מדינת ישראל ללא אישור שהייה כדין.

בדיון בדק ערבויות מיום 10.02.16 הורתה כב' השופטת מ. גרינברג על מעצרו של המבקש עד תום ההליכים, וזאת נוכח העובדה שהמבקש בחר שלא להשתחרר מטעמי סיכון לחייו בתחומי הרשות.

במהלך מעצרו הגיש המבקש עתירה לבג"ץ נגד החלטת ועדת המאוימים אשר הורתה על הפסקת מתן היתרי שהייה בישראל למבקש.

ביום 03.05.16 הורתה כב' השופטת א. חיות על מתן צו ארעי האוסר על גירושו של המבקש מישראל עד החלטה אחרת.

ביום 04.05.16 ב"כ המשיב הגיש בקשה לעיון חוזר על החלטת מעצרו של המבקש מיום 10.02.16. הסנגור טען כי יש לשחרר את המבקש ממעצרו בתוך שטחי ישראל, ולא למחסום הקרוב. בנוסף טען הסנגור לביטול הפקדת הערבון הכספי בסך 4,000 ₪ כתנאי לשחרור שנקבע.

המאשימה סבורה שיש לשחרר את המבקש בתנאים שנקבעו בשטחי ישראל, אך טענה שאין להפחית מתנאי הערבון הכספי.

אין ספק כי החלטת כב' השופטת א. חיות בבג"ץ 3566/16 מיום 03.05.16 מהווה שינוי נסיבות.