חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

מדינת ישראל נ' נביל אבו קשק (עציר) יאיר (בן יוסף) זהר ואח'

: | גרסת הדפסה
מ"ת
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
52149-03-17,58859-03-17
7.5.2017
בפני השופט:
גרשון גונטובניק

- נגד -
מבקשת:
מדינת ישראל
עו"ד תמר טיטלבאום
משיבים:
1. נביל אבו קשק (עציר)יאיר (בן יוסף) זה
2. תומר בנישתי

עו"ד עדי כרמלי
עו"ד מורן נר-גאון
החלטה

(ראיות לכאורה ועילות מעצר)

 

לפני בקשות למעצר עד תום ההליכים של שני המשיבים, הנאשמים יחדיו באותו כתב אישום.

הדיון בשתי הבקשות התקיים במאוחד.

כתב האישום והבקשה למעצר עד לתום ההליכים

1. נגד נביל אבו-קשק (להלן: מר אבו-קשק או הנאשם מס' 1) ונגד יאיר זהר (להלן: מר זהר או הנאשם מס' 2) הוגש כתב אישום מתוקן (ת.פ. 52083-03-17). לפי כתב האישום, הנאשמים קשרו (עובר ליום 17.12.16) ביניהם ועם אחרים, שזהותם אינה ידועה למאשימה, קשר לביצוע שוד. מימוש השוד נקבע ליום 19.12.19. במסגרת הקשר ולשם קידומו קיבל מר אבו-קשק, באותו היום, בשעה 18:00 או בסמוך לכך, רכב מסוג סטרואן מ.ר. 16-837-36 (להלן: הרכב), מאדם שזהותו אינה ידועה למאשימה, אשר עד אותה עת היה ברשות בעליו ביבנה, וזאת בידיעתו ובהסכמתו של מר זהר.

בהמשך אותו יום (19.12.19), במסגרת הקשר ולשם קידומו, על דעתו, בהסכמתו ובידיעתו של מר זהר, הגיע מר אבו-קשק יחד עם שלושה אחרים, שזהותם אינה ידועה, לקרבת חנות תכשיטים בכיכר המדינה בתל-אביב-יפו, כשהם מצוידים בכפפות, כובעי גרב, אקדח טעון בכדורים, פטיש ושק. מר זהר הגיע לקרבת החנות ושהה שם לאורך כל אירוע ניסיון השוד שהתפתח. באותה עת שהו בחנות שני בעליה, ומוכרת נוספת, שהכינו אותה לסגירת יום העסקים.

מוסיף כתב האישום ומתאר שמר אבו-קשק ושניים אחרים יצאו מהרכב, כשהם רעולי פנים, עוטים כפפות ומצוידים באקדח, בפטיש ובשק, והלכו אל עבר החנות. מר אבו-קשק הכה באמצעות הפטיש בדלת הכניסה, אשר הייתה סגורה, והדלת נשברה ונפתחה. הוא וחבריו נכנסו לחנות וצעקו "לא לזוז", "תביאו את התכשיטים" ו"איפה הכספת". הם הניפו את האקדח והפטיש אל עבר המתלוננים, ואיימו עליהם. הנאשם מס' 1 נטל שני מגשים שהכילו תכשיטים ושעונים, והכניסם לתוך השק. בשלב כלשהו הוא נטל את האקדח הפנה אותו לעבר אחד המתלוננים, דרך אותו, ודחף את המתלונן אל עבר הכספת. לאחר מכן, הוא והאחרים נטלו את השק וכן מגש עם תכשיטים ושעונים בשווי של כ – 1,200,000 ₪, ופנו לעבר היציאה. המתלונן, בניסיון למנוע את השוד, ניגש לנאשם מס' 1, והפיל את האקדח מידו. בתגובה האחרון הכה את המתלונן, דחף אותו, הפילו לרצפה וניסה ליטול ממנו את האקדח בחזרה, וזאת בזמן שאחד האחרים הכה אותו בגבו באמצעות הפטיש. לאחר מאבק, נטל הנאשם מס' 1 את האקדח מידי המתלונן, ונמלט עם האחרים מהמקום באמצעות הרכב. הרכב ננטש בסמוך לאחר מכן באחד הרחובות הסמוכים, והכול על דעתו, בהסכמתו ובידיעתו של הנאשם מס' 2.

כתב האישום מציין כי "במעשיהם האמורים לעיל, קשרו הנאשמים קשר עם אחרים לבצע פשע, החזיקו ונשאו נשק בצוותא חדא; ניסו לבצע שוד בחבורה תוך שימוש בנשק ובמכשיר שיש בו כדי לפצוע וכן בשעת השוד הכה נאשם 1 את המתלונן וגרם לו יחד עם אחרים לחבלות של ממש." בגין כל אלה הואשמו שני הנאשמים בניסיון שוד בנסיבות מחמירות (עבירה לפי סעיף 402(ב) בתוספת סעיף 25 וסעיף 29 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק או חוק העונשין)); החזקה ונשיאת נשק (עבירה לפי סעיף 144(א) רישא וסעיף 144(ב) רישא בתוספת סעיף 29 לחוק); תקיפה הגורמת חבלה של ממש בנסיבות מחמירות (עבירה לפי סעיף 382(א) וסעיף 380 בתוספת סעיף 29 לחוק); וקשירת קשר לביצוע פשע (עבירה לפי סעיף 499(א)(1) לחוק).

2. מר אבו-קשק נעצר, ומעצרו הוארך מעת לעת. גם מר זהר נעצר עד ששוחרר ביום 20.3.17 בתנאים מגבילים, הכוללים הפקדות כספיות, ערבויות ומעצר בית מלא. הועלתה הטענה כי מר זהר הפר את תנאיו המגבילים, אך הוא השיב כי היה עליו להגיע לבית חולים, אליו אכן הגיע. על רקע זה נקבע כי הוא ימשיך לשהות במעצר בית מלא, תחת פיקוח; יופקדו ערבות צד ג', הפקדה כספית של 2,000 ₪, ועיכוב יציאה מן הארץ.

3. לצד הגשת כתב האישום המבקשת עתרה למעצרם של שני הנאשמים עד תום ההליכים המשפטיים נגדם. לשיטתה, קיימות ראיות לכאורה נגד שניהם. נגד מר אבו-קשק קמה עילת מעצר נוכח העובדה שביצע עבירה תוך שימוש בנשק חם, וקיים חשש ששחרורו יסכן את בטחון הציבור, לאור התנהלותו חסרת הגבולות במהלך השוד. לחובתו הרשעה משנת 2011 בגין עבירות סמים, בגינה ריצה 20 חודשי מאסר. מוסיפה המבקשת וטוענת כי קיימות ראיות לכאורה גם נגד מר זהר, וגם עילת מעצר קיימת בעניינו, שכן הוא "ביצע עבירה תוך שימוש בנשק חם (האקדח) ובנשק קר (הפטיש), בשותפות, ב[אמ]צעות ובצוותא חדא עם אבו קשק" (פסקה 5 לבקשה). לחובתו הרשעות רבות קודמות, בעבירות התפרצות, הפרעה לשוטר, סמים, שוד ועוד, בגינן ריצה שנות מאסר רבות במהלך חייו.

על רקע זה, טוענת המבקשת, אין בנמצא חלופת מעצר שתוכל לאיין את מסוכנותם של שני המשיבים, ויש להורות על מעצרם עד לתום ההליכים המשפטיים נגדם.

הדיון והמחלוקת

4. ביום 26.4.17 קיימתי דיון בבקשה. כידוע, תנאי ראשון למעצרו של נאשם הוא "שיש ראיות לכאורה להוכחת האשמה" נגדו (סעיף 21(ב) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים)). האם קיימות ראיות לכאורה כאמור? שאלה זו שנויה במחלוקת קוטבית בין הצדדים. הם טענו באריכות והתייחסו בהרחבה לתשתית הראייתית העומדת בבסיס כתב האישום. המבקשת טענה כי קיימות ראיות לכאורה נגד שני המשיבים, והמשיבים טענו כי אין בנמצא כאלה.

5. כפי שנראה להלן, רוב הראיות נגד המשיבים הן נסיבתיות. אכן, ראיות אלה יכולות לשמש בסיס למעצרם של נאשמים בפלילים, אך יש לנקוט בבחינתן משנה זהירות. כב' השופט דנציגר סיכם את ההלכה באופן הבא (בש"פ 8311/13 אברמוב נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו; 2013) בפסקה 21 להחלטה)):

נקבע בפסיקתו של בית משפט זה לא אחת כי ניתן לעצור נאשם עד תום ההליכים גם כאשר כל הראיות נגדו הינן ראיות נסיבתיות, כל עוד הראיות הללו הינן על פניהן בעלות עוצמה, משתלבות זו בזו ויוצרות על פני הדברים מסכת ראייתית רצופה של עובדות פליליות שיכולה לבסס הרשעה [...]. עם זאת, נקבע לא אחת כי בשים לב לכך שמדובר בראיות נסיבתיות לכאורה, ובשים לב לכך שמדובר בשלב המעצר והראיות הנסיבתיות הללו טרם עברו ב"כור ההיתוך" של ההליך הפלילי, הרי שיש לבחון האם הראיות הנסיבתיות לכאורה הינן בעלות עוצמה כזו המובילה למסקנה לכאורית ברורה בדבר סיכוי סביר להרשעה או שמא קיים הסבר חלופי הגיוני שעשוי להתקבל בסופו של ההליך הפלילי. לעיתים עשוי בית המשפט להגיע למסקנת ביניים, לפיה קיימות אמנם מספר ראיות נסיבתיות בעלות משקל ראייתי נגד הנאשם אשר קושרות את הנאשם לאירוע נשוא כתב האישום ומצטברות לכאורה לכדי תמונה מרשיעה, אולם קיים סימן שאלה בדבר עוצמתן המצטברת של הראיות הנסיבתיות או קיימים בהן חוסר או חולשה ראייתיים אשר ראויים לבירור בהליך העיקרי. במקרים כאלו, על בית המשפט לשקול היטב האם יש הצדקה להורות על מעצרו של הנאשם עד תום ההליכים או שמא יש להסתפק בשחרורו של הנאשם לחלופת מעצר.

בהתאם לסיכום זה אצעד, ואפנה לבחון את הראיות שלפני. אקדים אחרית לראשית ואציין שבסופו של יום אני מוצא שהתשתית הראייתית העומדת לחובתו של מר אבו-קשק היא משמעותית הרבה יותר מזו העומדת לחובתו של מר זהר. האם היא עולה כדי קיומן של ראיות לכאורה בעניינם של שני הנאשמים? לבחינת שאלה זו תוקדש עיקרה של החלטה זו.

בחינת התשתית הראייתית העומדת לחובת מר אבו-קשק

6. לחובתו של מר אבו-קשק עומדות כמה ראיות הקושרות אותו, לכאורה, לאירוע השוד. אעמוד עליהן כסדרן.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>