מדינת ישראל נ' אבו עמאר ואח'

1.זוהי בקשה לעיון חוזר, במסגרתה עותרים המבקשים להעתיק את כתובת החלופה לכתובת מגוריהם ביישוב לקיה, תחת פיקוחם של אותם ערבים.

נטען, כי חלף זמן ניכר ללא הפרות מצד המבקשים, כתב האישום תוקן במסגרת הסדר טיעון והמבקשים הורשעו בעבירה של ניסיון לחבלה. בין המעורבים נערך הסכם סולחה.

שרות המבחן שוחח עם המתלונן, והאחרון לא התנגד לחזרתם של המבקשים לכתובת מגוריהם, שכן לדבריו, אינו חושש מחזרתם וגם הסכם הסולחה תקף ואיתן. המבקשים נעדרי עבר פלילי.

עוד עמד ב"כ המבקשים על היותנו בערב חודש הרמדאן, וראוי לאפשר למבקשים להיות עם בני משפחותיהם בחודש הרמדאן.

2.ב"כ המשיבה מנגד, עתר לדחות את הבקשה לעיון חוזר ולהותיר את תנאי השחרור בערובה על כנם. נטען, כי לא עומדת יותר למבקשים חזקת החפות. נטען, כי שרות המבחן לא בא בהמלצה לשינוי התנאים, שכן התרשם, כי קיים קושי למבקשים לערוך התבוננות פנימית. יחד עם זאת, לא התנגדה המשיבה להתיר למבקשים לצאת בליווי לצורכי עבודה באזור כתובת החלופה בלוד.

3.כבר נפסק, כי אין להקל ראש במגבלה שמטיל מעצר בית מלא על חירות הפרט, וכי העובדה שלא מדובר במעצר "רגיל" אלא "רק" במעצר בית מלא, אינה פוטרת את בית המשפט ממלאכת האיזונים ההכרחית ומשקילה של התנאים המגבילים ונחיצותם מעת לעת.

עוד נקבע, כי לעתים קרובות מתגלה הגבלה זו כקשה מאוד מבחינת תפקודו וחירותו של הנאשם עד שהיא אינה יכולה להתקיים ללא הקלות לאורך זמן.

4.לאחר שהקשבתי לטיעוני ב"כ הצדדים, וכן בתסקירים שהוגשו, לרבות בהחלטות בית משפט הקודמות שניתנו בעניינם של המבקשים, לא שוכנעתי שבהיעתרותי לבקשה יש כדי לפגוע בתכלית החלופה, וזאת מהנימוקים והטעמים שעמד עליהם ב"כ המבקשים כאמור לעיל.

5.אשר על כן, הנני מורה על העתקת כתובת החלופה לכתובת מגוריהם של המבקשים בלקייה – המבקש 1 - בשכונה 11, בית מספר 169. המבקש 2 – שכונה 11, בית מספר 167, תחת פיקוחם של אותם ערבים.

בנוסף, הנני מתיר למבקשים בחודש הרמדאן, בליווי מי מהערבים, להשתתף בתפילות חודש הרמדאן במסגד הסמוך לכתובת מגוריהם.