מ"ת 49124-07-14 מדינת ישראל נ' שואהנה

בקשה למעצר המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים, לפי סעיף 21 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים) התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים).

כתב האישום

1.ביום 25.7.2014 הוגש כתב אישום נגד המשיב, בו הואשם בביצוע העבירות הבאות: (א) תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות - לפי סעיפים 274(1) ו-274(3) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); (ב) התפרעות - לפי סעיפים 152 לחוק העונשין.

2.תמצית פרק העובדות שבכתב האישום הינה כדלקמן: ביום 18.7.2014, סמוך לשעה 17:30, התקיימה ברח' הגפן בחיפה תהלוכה, אשר לא קיבלה את אישור משטרת ישראל, במסגרתה הפגינו כמה מאות אנשים (להלן: המפגינים) המתנגדים למבצע הצבאי "צוק איתן" בו פתחה מדינת ישראל ביום 8.7.2014 ברצועת עזה. כשהגיעו המפגינים לשד' בן גוריון, ניתן אישור לקיים את ההפגנה, בתנאי שלא תפגע בסדר הציבורי ובסדרי התנועה במקום. במהלך ההפגנה בה השתתף המשיב, מפגינים רבים לא צייתו להוראות השוטרים ולתנאים שהוסכמו לצורך אישור קיומה של ההפגנה. המפגינים התעמתו עם השוטרים וחסמו את צירי התנועה במקום (להלן: ההתפרעות). במהלך ההתפרעות תקף המשיב את סנ"צ גולדשטיין (להלן: גולדשטיין), אשר פעל במקום במסגרת מילוי תפקידו, דחף אותו, בעט בו, הפילו ארצה, וביחד עם אחרים שזהותם אינה ידועה המשיך להכות אותו ולבעוט בו בעודו שרוע על הארץ, עד אשר שוטרים אחרים חילצו את גולדשטיין מידי תוקפיו.

הבקשה למעצר עד תום ההליכים

3.במועד הגשת כתב האישום, הגישה המבקשת בקשה למעצר המשיב עד תום ההליכים. בבקשה נטען כי קיימות ראיות לכאורה לביצוע העבירות נשוא כתב האישום על-ידי המשיב, הכוללות את הודעתו של גולדשטיין, בה תאר כיצד המשיב תקף אותו ביחד עם אחרים בעודו שרוע על הארץ, עד לחילוצו על-ידי שוטרים אחרים. הראיות כוללות אף מזכרים ודו"חות פעולה של מפקד תחנת חיפה וקצינים נוספים שנכחו במקום ההפגנה. בנוסף קיים תיעוד של ההפגנה בוידאו בו ניתן לחזות בהתפרעות במקום, אולם מעשה התקיפה של המשיב לא תועד במצלמות. נטען כי המשיב אישר שהשתתף בהפגנה אך הכחיש שנקט באלימות כלפי השוטר. בבקשה צוין כי קיימת מסוכנות בהתאם לסעיפים 21(א))1)(א) ו-21 (א)(1)(ב) לחוק המעצרים, וזאת לאור מסוכנותו של המשיב לציבור הרחב בכללותו, לאור הנסיבות בהן בוצעו העבירות, בהם תקיפת שוטרים באלימות כתגובה על פעולתם בהשלטת חוק וסדר. הודגש כי מדובר בעבירה שבוצעה על רקע אידיאולוגי בעיצומם של אירועי הפרות סדר שבאו בעקבות המבצע הצבאי. המשיבה הפנתה לפסיקת בית המשפט העליון, לפיה קיימת זיקה בין נקיטת מעצר עד תום ההליכים לבין המצב הביטחוני השורר באותה העת והמהווה את הרקע לביצוען של העבירות.

המבקשת סבורה שלא ניתן לאיין את המסוכנות מהמשיב באמצעות חלופת מעצר ונוכח חומרת האישום והעונש הצפוי, וכי קיים חשש כי המשיב ינסה להימלט מאימת הדין.

צוין כי המשיב נעצר ביום 18.7.2014, וביום 23.7.2014 שוחרר למעצר בית למשך חמישה ימים, וכי ערר שהוגש החלטת השחרור נדחה. לטענת המבקשת, מאחורי שחרורו של המשיב למעצר בית ולדחיית הערר עומדים טעמים טכניים.

4.בא כוח המשיב טען כי לא קיימות ראיות לכאורה. לדבריו, המשיב הגיע במקרה לאזור ההפגנה וכי לא סביר שהוא הצליח לפרוץ מבעד לטבעת השוטרים מבלי שהבחינו בכך ואף מבלי שהדבר מתועד על-ידי צלמי המשטרה. נטען כי המשיב השיג מאת משתתפים בהפגנה צילומים בהם ניתן לראות כיצד השוטרים מתנפלים עליו כשהוא על המדרכה ולא מתנגד למעצר. בעקבות כך המשיב אף הגיש תלונה למח"ש על התנהלות השוטרים.