מ"ת 49012-03-14 פרקליטות מחוז צפון- פלילי נ' אבו סבית(עציר)

בפני בקשה לעיון חוזר לפי סעיף 52 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), התשנ"ו - 1996 (להלן: "חוק המעצרים"), לפיה, בית המשפט מתבקש להורות על שינוי התנאים המגבילים בהם שוחרר המבקש באופן שיותר למבקש לצאת את מעצר הבית המלא לעבודה במסעדה בכפר ערערה , המרת מעצר הבית המלא במעצר בית לילי בלבד ופתיחת חלון בפיקוח האלקטרוני לצורך היציאה לעבודה.

רקע :

כנגד המשיב הוגש בתאריך 25/3/14 כתב אישום המייחס לו עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע לפי סעיף 499(א)(1), גניבה בנסיבות מיוחדות (גניבת בקר) לפי סעיף 384א (א)(2) + 29 לחוק העונשין , קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות לפי סעיף 415 סיפא + 29 לחוק העונשין, הסתייעות ברכב לביצוע פשע לפי סעיף 43 לפקודת התעבורה וכן עבירה של שיבוש מהלכי משפט לפי סעיף 244 לחוק העונשין.

על פי עובדות כתב האישום המיוחסות למשיב, המשיב הנו אחיו של פאדי אבו סבית ודודו של אברהים אבו סבית. ראיד הייב (להלן -. "המתלונן"), מתגורר בכפר טובא זנגרייה (להלן "הכפר") ובחזקתו רפת בכפר בה הוא מגדל עגלים (להלן: "הרפת"). במועד כלשהו במהלך חודש נובמבר 2013 או בסמוך לכך, קשר המשיב קשר עם פאדי ואברהים, לגנוב עגלים מהרפת בדרך של מרמה, למכור אותם לאחר ולקבל תמורתם כסף. לשם קידום הקשר ומימושו, בתחילת חודש נובמבר 2013 , הגיעו פאדי ואברהים לכפר, שם פגשו במתלונן. פאדי הציג עצמו בפני המתלונן, בכזב, כיוסף אבו סבית ואילו אברהים הציג עצמו, בכזב כפאדי אבו סבית. בהתאם לקשר, הציגו פאדי ואברהים בפני המתלונן מצג שווא לפיו ברצונם לרכוש ממנו עגלים. בהמשך למצג השווא הגיעו פאדי ואברהים ביום 26.11.13 פעם נוספת לרפת ברכב הטויוטה, ומסרו למתלונן כי ברצונם לרכוש 30 עגלים (להלן: "העגלים") תמורת סכום של 5,060 ש"ח לכל עגל ובסכום כולל של 151,800 ש"ח (להלן: סמוך לאותו מועד, כחלק מקשירת הקשר ולשם מימושו, פנה המשיב לעומר ריאטי (להלן: "עומר"), הציג עצמו בכזב כבעליהם של העגלים במשותף עם המתלונן והשניים סיכמו כי עומר יקנה את העגלים בתמורה לסכום של 145,000ש"ח.

בחלוף מספר ימים, בהמשך לקשר ולמצג השווא, סיכמו פאדי ואברהים עם המתלונן שיגיעו במהלך הימים הבאים לרפת על מנת לבצע את העסקה וכן הודיעו לו כי בכוונתם לרכוש, בנוסף, 5 עגלים קטנים.

בהתאם לקשר ולשם מימושו, ביום 2.12.13 , בשעות הצהריים, הגיעו פאדי ואברהים לרפת ברכב הטויוטה ופגשו במתלונן. למקום הגיעה משאית שיועדה להעברת העגלים מהרפת ואשר נשלחה לכפר מאזור דרום הארץ, בהתאם לסיכום מוקדם בין עומר לבין נהג המשאית (להלן: "המשאית"). איברהים נסע בטויוטה מהרפת אל הכניסה לכפר, שם פגש במשאית והראה לה את הדרך אל הרפת בכך שנסע לפניה.

פאדי, אברהים והמתלונן העמיסו על המשאית את העגלים. לאחר העמסת העגלים על המשאית, הציגו פאדי ואברהיס בפני המתלונן מצג שווא לפיו רכב נוסף, שאמור לדבריהם להגיע לצורך הובלת חמשת העגלים הקטנים - מתעכב, ומשכך ועל מנת שלא לעכב את המשאית, שוחררה המשאית לדרכה ועזבה את המקום כשהעגלים מועמסים עליה.

במקביל למתואר בסעיף 7 לעיל, נסעו גם המשיב ועומר מדרום הארץ אל הכפר וזאת ברכבו של המשיב - אף הוא רכב מסוג טויוטה. במהלך הנסיעה מהדרום אל הכפר, המשאית נסעה אחר הרכב בו נסעו המשיב ועומר. בהגיעם לכניסה לכפר, בעוד שהמשאית המשיכה לעבר הרפת כשהיא מובלת על ידי איברהים כאמור לעיל, המתינו המשיב ועומר עד לסיום העמסת העגלים על המשאית וזאת - בלא שפגשו במתלונן ובלא שהמתלונן היה מודע להמצאותם באזור. על מנת למנוע מפגש בין עומר לבין המתלונן, טען המשיב בפני עומר בכזב כי המתלונן, שותפו כביכול של המשיב בבעלות על העגלים, הוא משוגע ומשכך עדיף שהם לא יטלו חלק בפעולת העמסת העגלים על המשאית וישארו במקום אליו הגיעו - שטח הכניסה לכפר.

כאשר תמה פעולת ההעמסה והמשאית יצאה לדרכה, הגיעה המשאית למקום בו המתינו המשיב ועומר, שם עומר בחן את העגלים ושילם למשיב מקדמה בסך 80,000 ₪ עבור העגלים, זאת - בהאמינו למצג השווא שהציג המשיב בפניו. לאחר השלמת העסקה, נסעו המשיב, עומר והמשאית לכיוון דרום הארץ.

בהמשך, במטרה להשלים את התכנית העבריינית ולא לשלם כסף למתלונן בו במקום, כפי שהיה עליהם לעשות, המשיכו פאדי ואברהים להציג מצג שווא כאילו הם ממתינים לרכב הנוסף שאמור לקחת את חמשת העגלים הקטנים ובמהלך כך, לאחר שחלפה כשעה במהלכה המתלונן נסע עם פאדי ואברהים, לבקשתם, לערוך להם סיור באזור, חזרו כל השלושה לרפת. בהיותם ליד הרפת, טענו פאדי ואברהים בפני המתלונן כי הם רעבים והוא הזמינם לאכול בביתו. לשם כך, נסע המתלונן ברכבו מהרפת לעבר ביתו ופאדי ואברהים נסעו אחריו ברכבם הם. במהלך נסיעה זו, סטו פאדי ואברהים מהדרך, נסעו לכיוון היציאה מהכפר ועזבו את המקום.

במהלך הנסיעה של המשיב ועומר מהכפר לכיוון דרום הארץ, ירד עומר בצומת קדרים מרכבו של המשיב והצטרף למשאית בה הובלו העגלים, ובהמשך ירד מהמשאית באזור רהט מאחר ששם השאיר את רכבו לפני שהצטרף למשיב לנסיעה לצפון הארץ. המשאית הובילה את העגלים לרפת במושב פטיש הנמצא בדרום הארץ, שם נפרקו העגלים והוכנסו אל הרפת. בשעות הערב של אותו יום, פגש עומר את המשיב ושילם לו סכום נוסף בסך 45,000 ₪ , על חשבון העסקה.

לאחר המתואר לעיל, החל מיום 9.2.13 , התחמק המשיב מלהגיע לחקירה והסתתר במקומות מפלט על מנת שהמשטרה לא תוכל לאתרו, כך עד שנעצר בעקבות פעילות משטרתית יזומה ביום 18.3.14

כתב האישום מייחס למשיב עבירות קשירת קשר עם פאדי ואברהים לבצע עבירה מסוג פשע; גניבה בתחבולה עם פאדי ואברהים, בצוותא, בקר בשווי העולה על 150 אלף ש"ח; קבלה בצוותא של כסף במרמה, זאת בנסיבות מחמירות הבאות לידי ביטוי בנסיבות ביצוע העבירה, בתחכום, בתכנון המוקדם ושווי המרמה. כל זאת בשעה שהמשיב אף הסתייע ברכב לשם ביצוע עבירה מסוג פשע והתחמק מלהגיע לחקירה בכוונה להכשיל חקירה פלילית.

בתאריך 6/4/14 , לאחר שמיעת הצדדים ועיון בחומר החקירה, קבעתי כי קיימות כנגד המשיב ראיות לכאורה לביצוע העבירות המיוחסות לו בכתב האישום וכן קבעתי כי קמה כנגד המשיב עילת מסוכנות.