מ"ת 48709-06-16 מדינת ישראל נ' אבו עאבד(עציר) ואח'

בפניי בקשה למעצרם של שני המשיבים עד לתום ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדם בת.פ. 48687-06-16.

השאלה המתעוררת בהתייחס לשני המשיבים, תושבי השטחים, היא עד כמה העובדה שהם מרצים עונשי מאסר בפועל יש בה כדי להשליך על ההחלטה אם להורות על מעצרם עד תום ההליכים בגין עבירות שביצעו תוך כדי מעצרם.

רקע:

נגד שני המשיבים הוגש כתב אישום המייחס להם עבירה של הצתה, עבירה לפי סעיף 448 סיפא לחוק העונשין, ותקיפה הגורמת חבלה של ממש, עבירה לפי סעיף 380 לחוק העונשין.

למשיב 1 מיוחסת בנוסף גם עבירה של איומים לפי סעיף 192 לחוק.

על פי עובדות כתב האישום, בלילה שבין 13-14/06/16 ,בעת ששני המשיבים שהו בתא משותף בבית סוהר "שיטה" יחד עם אחר, ובעקבות ענישה משמעתית שננקטה נגד המשיב 1, ערמו המשיבים מס' מזרנים שהיו בתא, הצמידו להם ציוד נוסף שהיה בתא והבעירו אש בערימה שיצרו.

כתוצאה ממעשי המשיבים החלה בערה גדולה, עשן כבד התפשט ,כוחות רבים הוזעקו למקום על מנת להשתלט על האש ולחלץ את יושבי התא ובתוכם המשיבים.

שני המשיבים והאחר פונו לביה"ח, כשהם סובלים מקשיי נשימה בגין שאיפת עשן. המשיב 2 איבד את הכרתו והונשם.

במהלך פעולות ההשתלטות על האש והחילוץ סבל אחד הסוהרים מקשיי נשימה ואף הוא נזקק לקבלת טיפול רפואי בבי"ח.

בהיותו בביה"ח לצורך קבלת טיפול רפואי ,איים המשיב 1 לפגוע בקצין האגם של שב"ס באומרו "זה או אני או ליאור, זה לא יגמר בטוב מישהו ידקור אותו בגרון. זה לא נגמר וזו רק ההתחלה, אני אשרוף לכם את האגף, את בית הסוהר וגם את ליאור אם לא יחזיר לי את הרמקול (שנלקח ממנו במסגרת הענישה המשמעתית).

נימוקי הבקשה:

בידי המבקשת ראיות לכאורה להוכחת עובדות כתב האישום, כמפורט בבקשה.

מעשיהם החמורים של המשיבים בוצעו בשעות הלילה המאוחרות ומלמדים על תעוזה ומסוכנות גבוהה ביותר המקימה חזקת מסוכנות מכוח סעיף 21(א)(1)(2)(4) לחסד"פ מעצרים.