מ"ת 46675-11-14 מדינת ישראל נ' לוי ואח' מדינת ישראל

לפני בקשה לעיון חוזר בתנאי שחרורו של המבקש.

כעולה מן הבקשה, בתאריך 26.11.14 השתחרר המבקש למעצר בית ללא צורך בתסקיר מעצר (החלטת כב' השופטת אניספלד). ביום 10.3.15 הורה בית המשפט על שחרור המבקש בשעות היום לצורך עבודה.

ביום 12.5.15 הודה המבקש בעובדות כתב אישום מתוקן, המייחס לו איומים, הסגת גבול ושימוש בכח או באיומים למנוע מעצר. מועד הטיעונים לעונש בעניינו של המבקש הוא 15.11.15, לאחר קבלת תסקיר לעניין העונש.

לטענת המבקש, כתב האישום המתוקן, שבו הודה, מייחס לו עבירות שאינן חמורות ומדגיש את העובדה כי עבירת התקיפה שיוחסה למבקש נמחקה כחלק מהסדר הטיעון. מטעם זה, פחתה מידת המסוכנות שיש לייחס למבקש. המבקש מציין, והמאשימה אינה חולקת על כך, כי לא הפר את תנאי השחרור ולא ביצע עבירות נוספות מאז שוחרר בתנאים ומטעים כי יחלפו עוד חודשים לא מעטים עד שיישמעו הטיעונים לעונש בעניינו.

המבקש מפנה להחלטתי מיום 28.5.15 בעניינו של אלברט יוסופוב, אשר הועמד לדין ביחד עם המבקש, שבה הוריתי על ביטול תנאי מעצר הבית שהוטלו על יוסופב בהחלטות קודמות, בכפוף לתנאי הימנעות מיצירת קשר עם המתלוננים ואי שהייה בתחומי המועצה המקומית פרדס חנה, תוך שהותרתי את ההפקדה הכספית שהפקיד המבקש על כנה. ב"כ המבקש הסכים להחלת תנאים אלה גם על המבקש.

המאשימה מתנגדת לשחרור גורף של המבקש אולם מסכימה להקלה בתנאי המעצר באופן שמעצר הבית יתקיים בין השעות 22:00 ל 07:00 ותוך איסור יצירת קשר עם המתלוננים או כניסה לתחומי העיר חדרה, והותרת יתר התנאים על כנם.

לאחר ששקלתי את בקשת המבקש ושמעתי את באי כוח הצדדים ואת המבקש בעצמו, ולאחר שהבהרתי למבקש את תוצאות הפרת תנאי מתנאי החלטה זו, אני מוצא כי תיקון כתב האישום ומחיקת עבירת התקיפה מפחיתים מן המסוכנות שניתן לייחס למבקש.

על פי כתב האישום המתוקן, המבקש נכנס בריצה אל תוך חצר בית המתלוננים ללא רשותם וכדי להפחידם ומאוחר יותר התנגד למעצר "בכך שהחל לבעוט באוויר לכל עבר תוך נסיון לפגוע במתנדבים ובשוטרים. כמו כן, התנגד [המבקש] למעצר בעודו אזוק, בכף שהניף ידיו לעבר פניו של מתנדב המשטרה". בנוסף, המבקש איים על מתנדב המשטרה בכך שאמר לו "בן זונה אני אזיין אותך".

מבלי להקל ראש בחומרת המעשים שבהם הודה המבקש, הסגת גבול פלילית, איומים והתנגדות למעצר, הרי שהמעשים המתוארים בכתב האישום אינם מצויים ברף הגבוה של המסוכנות. לא בכדי מצא בית המשפט בהחלטותיו הקודמות לשחרר את המבקש למעצר בית גם ללא צורך בתסקיר מעצר.

גם העובדה כי המבקש עמד בתנאי השחרור ולא נרשמו נגדו תלונות בתקופה זו, וכן הודעת המתלוננים כי הם מוחלים למבקש ולחברו פועלים לזכות המבקש.