מ"ת 4512-02-16 מדינת ישראל נ' צ'רניאבסקי(עציר)

כנגד המשיב הוגשה ביום 14.02.16 בקשה למעצר עד תום ההליכים, על פי סעיף 21(א)(1) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), התשנ"ו-1966, זאת במקביל להגשת כתב אישום המייחס למשיב עבירות של נהיגה בפסילה, נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף (הן בשל הפסילה והן משום פקיעת הרישיון), נהיגה ללא רישיון רכב בתוקף, ונהיגה ללא ביטוח.

על פי העובדות המפורטות בכתב האישום ביום 12.02.16 בעיר רמת גן, נתפס המשיב בכף, כשהוא נוהג ברכב וחשוד בעבירות המפורטות, לאחר שנעצר על ידי שוטרים לביקורת. המשיב הובא עם מעצרו לביהמ"ש השלום בת"א ומעצרו הוארך עד ליום 14.02.16, עת הובא בפני. בהחלטתי מיום 14.02.16 נעצר המשיב עד החלטה אחרת, זאת בהסכמתו ובהסכמת באת כוחו דאז (מטעם הסנ"צ). ביום 01.03.16 התקיים דיון לגופה של הבקשה.

לאחר ששמעתי את טיעוניהם המפורטים של ב"כ הצדדים, החלטתי כי יש מקום להיענות לבקשה ולעצור את המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו.

מתיק החקירה עולה קיומן של ראיות לכאורה להוכחת עובדות כתב האישום. כן קיימת עילת מעצר נוכח מסוכנות, המתבטאת בחומרת העבירות המיוחסות למשיב.

מסוכנות המשיב נובעת מעברו התעבורתי המכביד ומנסיבות המקרה. זהו מקרה שלישי בשנים האחרונות בו נתפס המשיב נוהג ברכב לכאורה בזמן פסילה, כשהוא מפר החלטות ביהמ"ש לפסילת רישיונו שנמסרו לו בנוכחותו, ובעברו אף שתי הרשעות קודמות בנהיגה בשכרות, מהן אחת המלווה גם בתאונת דרכים.

כנגד המשיב תלויים ועומדים 2 עונשי מאסר מותנה (בני 6 ו- 3 חודשים) שהינם ברי הפעלה. עונשים כבדים שנגזרו בעבר, ואף מאסרים מותנים לא היה בהם די כדי להרתיעו.

בנוסף, לאחר שבדקתי את חלופת המעצר המוצעת על ידי המשיב, ואף לאחר שבחנתי אפשרות למעצר בפיקוח אלקטרוני, מצאתי כי בהעדר אמון במשיב, לא ניתן במקרה זה לאיין את מסוכנותו של המשיב לביטחון הציבור, בכל דרך אחרת, פרט למעצרו מאחורי סורג ובריח, עד סיום ההליכים בעניינו.

ואלו הנימוקים המפורטים להחלטתי:

ראיות לכאורה: