מ"ת 4352-03-15 מדינת ישראל נ' אלון, מ"ת 4305-03-15 מדינת ישראל נ' בן חמו

1.זוהי בקשה לעיון חוזר, במסגרתה עותרים:

המבקש 1 - להרחיב את שעות היציאה לעבודה עד השעה 22:00. בנוסף, להתיר למבקש להגיע למפעל נוסף שבבעלותו, שנמצא באזור התעשייה ליד נתניה, וכן להסיר את האזוק האלקטרוני.

המבקש 2 – עותר להרחיב את שעות היציאה לעבודה עד השעה 22:00, ולהורות על ביטול הפיקוח והליווי על ידי הערבים.

באי-כוח המבקשים עמדו על חלוף הזמן הניכר (כעשרה חודשים) ללא הפרות מצד המבקשים, התמשכות ההליכים, שכן חרף העובדה שכתב האישום הוגש בחודש מרץ 2015, טרם החלה שמיעת פרשת התביעה, קביעת בית המשפט בהליך המעצר, כי התשתית הראייתית הלכאורית שהונחה אינה חפה מקשת רחבה של בעייתיות, בעיקר במישור המשפטי, איסור הסחר עם רצועת עזה עומד בעינו ולמעשה מאיין את החשש הכללי שעמדה עליו המשיבה, התרשמות שרות המבחן בתסקירים שהגיש בחודש מרץ 2015, כי המעצר וההליכים המשפטיים מהווים גורמים מרתיעים ומחדדים גבול להתנהגותם. בנוסף, התרשמות שרות המבחן כי מדובר באנשים המחזיקים בערכים נורמטיביים שהתנהלו עד כה באופן חיובי במכלול מישורי חייהם השונים. עוד עמדו באי-כוח המבקשים על נסיבותיהם האישיות והמשפחתיות, הורים לילדים שזקוקים לצאת עם הוריהם לבילויים ולמשימות משפחתיות, כגון שמחות, טיולים, בתי ספר, חוגים וכיוצ"ב.

2.בא-כוח המשיבה מנגד, עתר לדחות את הבקשה לעיון חוזר. נטען, כי לפני חמישה חודשים הקל בית המשפט בתנאי השחרור בערובה, בכך שהתיר למבקשים לצאת ממעצר הבית לצורכי עבודה בליווי ובפיקוח ערבים בין השעות 06:00-20:00. עוד נטען, כי הפיקוח האנושי, לרבות הפיקוח האלקטרוני, נועדו לאיין את המסוכנות הנשקפת מן המבקשים על רקע המעשים החמורים המיוחסים להם בכתב האישום. עוד נטען, כי המשיבה הסכימה למרבית הבקשות הספציפיות שהוגשו על ידי המבקשים לשם הסדרת עניינים אישיים ומשפחתיים.

3.מעיון בפרוטוקול הדיון בהליך העיקרי עולה, כי טרם החלה שמיעת פרשת התביעה בכתב האישום, חרף העובדה, כי כתב האישום הוגש בחודש מרץ 2015.

4.שרות המבחן במסגרת התסקירים שהגיש בעבר בעניינם של המבקשים, התרשם, כי המבקשים אנשים נורמטיביים המחזיקים בערכים נורמטיביים, שהתנהלו עד כה באופן חיובי במכלול מישורי חייהם השונים. כמו כן, מקפידים למלא אחר תנאי השחרור בערובה ללא הפרות כלשהן.

5.הנני מוצא לנכון להזכיר שוב, כי די באיסור הקיים – לפעילות מסחרית עם רצועת עזה, על ידי המבקשים, כדי לאיין את החשש עליו עמד בא-כוח המשיבה, וביתר שאת, נוכח התרשמות שרות המבחן וכן בית המשפט מהתנהלותם התקינה של המבקשים במשך חודשים רבים בקיימם תנאי הערובה ללא הפרה כלשהי. לגופם של דברים, חזרה על מעשים דומים בעתיד, מצד המבקשים, כרוכה בלוגיסטיקה מורכבת, לצד קיומם של נהלים חדשים ומנגנוני פיקוח ובקרה למעבר סחורות משטחי ישראל לרצועת עזה (ראה הערת כבוד השופט מלצר בפרשיה זו בבש"פ 2191/15, עמ' 9, פיסקה 19).

6.על רקע המתואר לעיל, ולאחר שהקשבתי לטיעוני באי-כוח הצדדים, סבורני שאין בהקלות המבוקשות כדי לפגוע בתכלית החלופה, שכן אין בהרחבת שעות העבודה עד השעה 22:00, משום סכנה לציבור או אפשרות לפגיעה בתקינות ההליך המשפטי נגדם. כך הם פני הדברים גם ביחס לבקשה לפתיחת חלונות אוורור בימי שישי ושבת.