מ"ת 43223-11-14 מדינת ישראל נ' קרפוב(עציר)

בקשה למעצר המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים, לפי סעיף 21 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה–מעצרים) התשנ"ו-1996.

כתב האישום

1.ביום 19.11.2014 הוגש כתב אישום נגד המשיב, בו הואשם בעבירות הבאות: איומים - לפי סעיף 192 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין) וגניבה לפי סעיף 384 לחוק העונשין.

תמצית פרק העובדות שבכתב האישום הינה כדלקמן: ביום 18.11.2014 נכנס המשיב, כשהוא תחת השפעת אלכוהול, לתחנה דלק בחיפה ואמר לבעליה: "אני רוצה לקחת וודקה". משנענה בסירוב הוא הוסיף: "אתה לא הבנת אותי, אני לוקח את הוודקה ולא משלם". בתוך כך נטל המשיב שלושה בקבוקי משקאות חריפים, וכשנדרש בקופה לשלם עבורם, הוא איים על הבעלים כי יכה בפניו באגרוף. כשדרש המשיב סיגריות ונענה בשלילה, הוא הניף בקבוק משקה בצורה מאיימת, לקח שתי קופסאות סיגריות ועזב את מבלי לשלם.

הבקשה למעצר עד תום ההליכים

2.במועד הגשת כתב האישום, הגישה המבקשת בקשה למעצר המשיב עד תום ההליכים. בבקשה נטען כי קיימות ראיות לכאורה לביצוע העבירות נשוא כתב האישום, הכוללות את הודעתו של אילן, הבעלים של תחנת הדלק, צילומי אבטחה המתעדים את האירוע, הודעתו של המשיב אשר זיהה את עצמו בסרטון האבטחה, פריטים אשר נתפסו על גופו של המשיב וראיות נוספות. נטען כי מעשיו של המשיב, אשר בוצעו כשהוא תחת השפעת אלכוהול, הינם חמורים, וכי בעברו הרשעות קודמות במגוון עבירות בגינם ריצה עונשי מאסר. צוין אף כי תלויים ועומדים כנגדו שלושה מאסרים מותנים.

3.בדיון שהתקיים ביום 25.11.2014 חזר בא כוח המבקשת על הבקשה והדגיש את נסיבות ביצוע העבירה על רקע צריכת אלכוהול ועברו הפלילי של המשיב. בא כוחו של המשיב טען כי לא מתקיים היסוד הנפשי הדרוש להרשעת המשיב בעבירות המיוחסות לו, ולפיכך לא קיימות ראיות לכאורה לביסוס העבירות.

סייג לאחריות פלילית