מ"ת 42040-12-14 מדינת ישראל נ' אלאייש(עציר)

1.כנגד המבקש הוגשה בקשה למעצר המבקש עד תום ההליכים, בהתאם לסעיף 21 לחוק סדר הדין הפלילי, (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו -1996 (להלן: "חוק המעצרים").

נגד המבקש הוגש כתב אישום בגין עבירות גידול יצור הכנת סמים מסוכנים - עבירה לפי סעיף 6 לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש) תשל"ג- 1973 (להלן :"פקודת הסמים המסוכנים") , החזקה בסמים שלא לצריכה עצמית - עבירה לפי סעיף 7 (א) 7+ (ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים.

2.על פי הנטען בכתב האישום, כארבעה חודשים עובר לתאריך המצוין בכתב האישום , מועד מדויק אינו ידוע למאשימה, החליט המבקש להקים מעבדה לגידול סמים בדירה שהשכיר סמוך למועד זה ברחוב אחד העם בטבריה (להלן :''הדירה") ולצורך כך הצטייד המבקש בצינורות אויר כסופים, שנאי, פילטר אויר, בקבוקי דישון, בקבוקי ריסוס, שקיות דישון וזיבוך, 9 וונטות, שעוני שבת, מדי טמפרטורה, משקלים דיגיטליים , זרעי קנבוס ואדניות (להלן המעבדה") . בתאריך 16/12/14 במהלך חיפוש כדין בדירה נמצא המבקש מגדל בתוך המעבדה 38 שתילים של סם מסוכן מסוג קנאבוס משקל של 2.7 ק"ג נטו. עוד ובמעמד הנ"ל החזיק המבקש בדירה בשתי פלטות חשיש עטופות בנייד שמשקלן 188.17 גרם נטו, וכן החזיק בשתי אריזות נוספות המכילות סס מסוכן, האחת במשקל של 0.36 גרס חשיש והנוספת במשקל של 5.56 גרס קנבוס.

3.החלטת בית המשפט לקבלת לתסקיר מעצר :

בתאריך 24/12/14 טענו הצדדים לבקשה.

במסגרת ההחלטה שניתנה במעמד הדיון ביום 24/12/14 קבעתי כדלקמן :

א.לאחר עיון בחומר החקירה, ובהסתמך גם על הסכמת בא כוח המבקש לקיומן של ראיות לכאורה, קבעתי כי אכן קיימות ראיות לכאורה כנגד המבקש להוכחת העבירות בהן הואשם, וזאת בין היתר לאור כמות הסם הגדולה שנתפסה ברשותו של המבקש והציוד הרב שנתפס המעיד, גם על פי עדותו של המבקש בחקירתו, כי הקים מעבדה לייצור סמים.

ב.אין חולק כי קיימת עילת מעצר במקרה זה אשר מתבססת הן על עילת המעצר הסטטוטורית בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), תשנ"ו – 1996 הן בשל הכמות הגדולה של הסם בה החזיק המבקש, התחכום בו פעל תוך הכנת תשתית לייצור סם בכמות גדולה. זאת לצד עברו הפלילי אשר אמנם אינו כולל עבירות על פקודת הסמים המסוכנים, אך כולל מאסר ממושך בגין עבירת מין.

ג.עוד ציינתי בהחלטתי הלכות בית המשפט העליון בנושא מעצרם עד תום ההליכים של מבקשים המואשמים בעבירות החזקת סם שלא לצריכה עצמית הינה ברורה.

"מסוכנות זו נלמדת ממאפייניהן של עבירות אלה ובכללם הנזק הרב לחברה הטמון בנגע הסמים, הפיתוי לעסוק בעבירות אלה נוכח השכר הרב בצידן, והעובדה כי מדובר בעבירות שלצורך ביצוען לא נדרשת בהכרח יציאה מהבית... מאפיין משמעותי נוסף נוגע לעובדה שפעמים רבות מעורבים בעבירות אלה גם אנשים הנורמטיביים נעדרי עבר פלילי... ויתכן שאף מן העובדה כי הפעולות הנדרשות מחלק מהמעורבים נראות שוליות עבור המבצעים אותן, כגון העברת חפץ ממקום למקום, כך שגם אנשים נורמטיביים מוכנים לבצען מבלי לחשוב על השלכות מעשיהם עד תום."