מ"ת 41472-09-15

לפניי בקשה למעצר המשיב עד תום ההליכים הפליליים.

הבקשה הוגשה במקביל להגשת כתב אישום המייחס למשיב עבירות של תקיפה הגורמת חבלה ממש – בן זוג, תקיפה סתם – קטין ע"י אחראי, תקיפת קטין וגרימת חבלה ע"י אחראי, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, העלבת עובד ציבור ואיומים, עבירות בהתאם לסעיפים 382(ג), 382 (ב), 368 ב (א), 275, 288 ו- 192 לחוק העונשין, בהתאמה.

עפ"י כתב האישום, המשיב והמתלוננת, גב' סופיה דניס ארסגט, הם בני זוג מזה כשנה. למתלוננת שלושה ילדים קטינים, ילידי שנת 2006, 2008 ו- 2009 המתגוררים עימה בדירה בנהריה.

בכתב האישום נטען כי ביום 16.9.2015 בשעה 4:45 או בסמוך לכך, התגלע ויכוח בין בני הזוג ועל רקע זה, החל המשיב לתקוף את המתלוננת שלא כדין וללא הסכמתה, בכך שזרק לעברה כיסא עץ. היא התחבאה מתחת לשולחן ואז משך המשיב בשערות ראשה וגררה מחוץ לשולחן, השכיבה על הרצפה והכה בה במכות אגרוף וסטירות בכל חלקי גופה.

המתלוננת ברחה מהמשיב והחלה לצעוק לעזרה ותוך כך התעוררו הילדים והחלו לבכות. אז, החל המשיב לתקוף את הילדים הקטינים שלא כדין וללא הסכמתם, באופן שניגש לאחד מהם, היכה בו בסטירות לפנים ולגב, ניער את הילד השני והכה אותו בסטירות וצעק עליהם לסתום את הפה. המשיב ניגש לחלון וסגר אותו בחוזקה וזה נשבר כתוצאה מכך.

בנסיבות אלו, החלו האישה והילדים לברוח לכיוון דלת הבית תוך שהמשיב דולק אחריהם. באותו מעמד, נטל המשיב קומקום מנירוסטה וזרקו לראשה של המתלוננת. משברחה המתלוננת למרפסת, החל המשיב לתקוף שוב את הקטינים שלא כדין וללא הסכמתם, תוך שתפס את הבן הבכור הרימו וזרקו לרצפה, ומשקם הוא דרך על ראשו, המשיך וניגש לשני הקטינים האחרים וסטר לפניהם.

בעקבות המתואר, הוזעקו שוטרים לדירה ומשהגיעו לבצע את תפקידם, הפריע להם המשיב באופן שהחל להשתולל ולבעוט בשוטרים, העליבם במילים "בני שרמוטות יא בני זונות כוס אמא שלכם", איים עליהם בפגיעה שלא כדין בגופם באומרו "אין בעיה אני בריק ברכאת כולם מכירים אותו ואני עוד אגיע אליכם עוד תראו אותי" ואיים לפגוע שלא כדין בגופו של קצין תורן קבלאן באומרו "אני אירה בך", הכל בכוונה להפחיד ו/או להקניט את השוטרים.

כתוצאה ממעשי המשיב, נזקקה המתלוננת לטיפול רפואי ופונתה לבית חולים באמצעות אמבולנס ונגרמו לה חבלות של ממש – שריטות מדממות בצוואר ומעל אוזן ימין, המטומה בגב וסימנים כחולים ביד ימין, נפיחות בשפה התחתונה וחתך מדמם בקרקפת ימין שהצריך סגירה עם סיכות. לקטין (יליד 2006) נגרמו חבלות של ממש היינו – סימני אדמומיות בגבו ובכף ידו.

ב"כ המבקשת חזר בדיון על הבקשה לעצור את המשיב עד תום ההליכים כאשר לעניין הראיות לכאורה הפנה, בין היתר, לקריאות הרבות של השכנים למשטרה ולדו"חות הפעולה של השוטרים שהגיעו למקום, התרשמו ממצב המתלוננת ושמעו את אמרותיה סמוך לאירוע. בנוסף, הפנה להודעת המתלוננת ועדויות הקטינים שנגבו ע"י חוקרת ילדים, לעדויות השכנים ולתמונות המתעדות את החבלות שנגרמו למתלוננת וצילומי הדירה לאחר האירוע.

לעניין העילה, טען ב"כ המבקשת לקיומן של שתי עילות מעצר סטטוטורית, וזאת לאור מערכת היחסים הזוגית בין הצדדים ורף האלימות (אלימות חמורה ואכזרית) בה נקט המשיב, בנוסף לעילה כללית של מסוכנות הנשקפת מהמשיב לציבור בכלל ולמתלוננת וילדיה בפרט לאור המעשים המיוחסים לו ולאור עברו הפלילי הכולל הרשעות בעבירות אלימות חמורות.

ב"כ המשיב חלק על קיומן של ראיות לכאורה בתיק ולחילופין טען לחולשתן באופן שלדידו אינו מצדיק מעצר המשיב מאחורי סורג ובריח. ב"כ המשיב טען, בין היתר, שהמשיב והמתלוננת אינם בני זוג במובן הרגיל והם לא מנהלים משק בית משותף כך שאין מדובר בעבירות אלימות בתוך המשפחה.

לטענתו, מדובר בריב קולני ביניהם על רקע חשדה של המתלוננת כי המשיב 'יוצא' עם אחרת, מה שהביא אותה להתלונן נגדו בגין אלימות פיזית. ב"כ המשיב הפנה לסתירות בגרסאות העדים וטען כי הממצאים העולים מחקירת הילדים אינם קבילים. בנוסף הוא טען להעדר עילת מעצר גם לנוכח ביטול התלונה ע"י המתלוננת. בכל מקרה, הוא ביקש שחרורו של המשיב לחלופת מעצר בבית מגוריו בכפר אבו סנאן, בפיקוח אביו ואחותו.