מ"ת 4106-01-15 מדינת ישראל נ' סבג

1.בתאריך 04.01.2015, הוגש כנגד המשיב כתב אישום המייחס לו לכאורה ביצוע עבירות התעללות בחסר ישע על ידי אחראי- עבירה לפי סעיף 368ג' סיפא בצירוף סעיף 29 לחוק העונשין, חבלה בכוונה מחמירה- עבירה לפי סעיף 329(א)(1) בצירוף סעיף 29, לחץ של עובד הציבור- עבירה לפי סעיף 277(1)ו-(2) לחוק הנ"ל.

2.לצד כתב האישום, הוגשה בקשה למעצר עד תום ההליכים, במסגרתה נטען, כי ככל שתוצע חלופה ראויה, שיהיה בה כדי לאיין את מסוכנותו של המשיב, תסכים המבקשת לשחרור המשיב לחלופה זו.

3.במסגרת הדיון שהתקיים ובהעדר מחלוקת בדבר קיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר, הגיעו הצדדים להסכמה, כי המשיב ישוחרר בתנאים של מעצר בית מלא בכתובת מגוריו בקיבוץ ברור חיל, ערבות עצמית על סך 20,000 ₪, ערבות צד ג' על סך 20,000 ₪, הפקדה כספית על סך 5,000 ₪, צו עיכוב יציאה מן הארץ (להלן: "תנאי השחרור בערובה").

4.בהתאם להסכמת הצדדים, הוריתי על שחרורו של המשיב בתנאים האמורים לעיל, ובנוסף הוריתי על קבלת תסקיר מאת שרות המבחן, אשר יבחן את בקשת הסנגור לביטול מעצר הבית.

5.תסקיר כאמור התקבל, ובו המלצה לבטל את כל התנאים המגבילים אשר הוטלו על המשיב, הואיל ושרות המבחן התרשם, מרמת מסוכנות נמוכה להתנהגות פוגענית בעתיד, בעיקר לנוכח הרחקתו מתפקידו ומעמדו המקצועי. בנוסף, התרשם שרות המבחן, כי ההליך הפלילי שננקט בעניינו, מרתיע ומשמעותי עבורו. עוד התרשם השרות מהמשיב כאדם בעל גבולות פנימיים ברורים, הנוטה להשתמש בסמכותו ומרותו באופן מבוקר על מנת לקדם עצמו ואינטרסים שונים החשובים לו. עוד התייחס שרות המבחן לנסיבותיו האישיות והמשפחתיות- בן 41, נשוי בשנית ואב ל-4 ילדים, עבד כ-18 שנים במשטרת ישראל.

6.בא-כוח המשיב עתר לאמץ את המלצת שרות המבחן, הן מהטעמים המצוינים בתסקיר, והן בהינתן העובדה, כי המשיב לא היה נתון בכל תנאי מגביל משך שלוש וחצי השנים שחלפו מאז התרחשות האירוע. עוד נטען, כי המשיב שירת במשטרת ישראל מזה קרוב לשני עשורים והינו קצין מוערך ביותר, עומד לדין בגין אירוע לכאורי אחד ויחיד, שהתרחש לכאורה בחודש אוגוסט 2011.

7.באת-כוח המבקשת מנגד, עתרה לדחות את המלצת שרות המבחן, שכן מעשיו של המשיב מקימים חזקת מסוכנות וכן חשש לשיבוש הליכי משפט. יחד עם זאת, ובשים לב לזמן הרב שחלף מעת ביצוע המעשים, הסכימה המבקשת לשחרורו של המשיב לחלופת מעצר ראויה.

אשר להמלצת שרות המבחן נטען, כי קיים פער תהומי בין התיאורים והקביעות המפורטים בתסקיר שרות המבחן, לבין המעשים המזעזעים המיוחסים למשיב, כך למשל, הקביעה לפיה המשיב הוא "בעל גבולות פנימיים ברורים... נוטה להשתמש בסמכותו ומרותו באופן מבוקר... מבין את המשמעות של התנהגות אלימה ופוגענית כלפי האחר", אינם יכולים להתיישב עם ההתעללות הקשה שביצע לכאורה המשיב כלפי המתלונן חסר הישע.

אשר למצוין בתסקיר "ככל הידוע לנו לא הוגשו תלונות נוספות בנוגע להתנהגותו של המשיב"- נטען, כי האמור בתסקיר שגוי בעליל, שכן החקירה בתיק הנוסף הסתיימה וממתינה להחלטה של הנהלת מח"ש, שכן נתון זה רלוונטי להערכת המסוכנות.

לסיכום- טענה המבקשת, כי מעשי המשיב הם כה חמורים מבחינת הסטייה הנורמטיבית והם מייצרים חשש להתנהגות פורצת גבולות וחסרת מעצורים, ומשכך הם מחייבים הימצאות המשיב בפיקוח הדוק, לכל הפחות, בדמות מעצר בית מלא.