מ"ת 3945-11-15 מדינת ישראל נ' נאטור

לפני בקשה לעיון חוזר וביטול מעצר בית שהוגשה בתאריך 29/09/16.

נגד המבקש הוגש כתב אישום בגין ביצע עבירה של נהיגה בזמן פסילה וללא ביטוח.

המבקש היה במעצר מאחורי סורג ובריח מתאריך 09/11/15 ועד 06/12/15 ששוחרר למעצר בית מלא בפיקוח ותנאים נוספים והחל מיום 31/03/16 אושר למבקש הקלות ( שעות התאווררות ש3 פעמים בשבוע).

ב"כ המבקש מבקש לשחרר את המשיב לאור חלוף הזמן, בתיק העקרי המבקש הודה , הורשע ונדחה לבקשת שרות המבחן, המבקש עורך דין במקצוע והמעצר פוגע בפרנסתו, נסיבות אישיות שהמבקש עתיד להתחתן ביום 22/10/16 באולמי "גני הכוכבים בישוב קלנסואה דבר המחייב לשהות מחוץ לביתו כדי לארגן את כל הדרוש.

המשיבה מתנגדת לבקשה. לטענתה חיזקת החפות כבר לא עומדת לזכותו של המבקש, חלוף הזמן אינו חזות הכל ויש לקחת בחשבון הזמן לצורך לקבלת תסקיר , מדובר במבקש מסוכן שהורשע בעבירות חמורות בתעבורה כולל חוזרות בשכרות ושבית משפט נתן לנאשם הקלות המבקש יכול לבצע את הסידורים בשעות התאווררות ויכול להתארגן לקראת בחתונה בשעות אלו.

כמו כן עקרונית לא מתנגדת ליציאתו ביום החתונה.

ההחלטה על שחרורו של המבקש למעצר בית ניתנה לפני כ-10 חודשים, בתיק עקרי אכן המבקש הודה, הורשע ואמור להסתיים בחודש דצמבר השנה .

דיון והכרעה

סעיף 52 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) קובע:

(א) עצור, משוחרר בערובה או תובע רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה לעיון חוזר, בענין הנוגע למעצר, לשחרור או להפרת תנאי השחרור בערובה, לרבות בהחלטה לפי סעיף זה, אם נתגלו עובדות חדשות, נשתנו נסיבות או עבר זמן ניכר מעת מתן ההחלטה.

בנוגע לחלוף הזמן נקבע : בבש"פ 6286/06 "פלוני נ' מ"י":

"פרק זמן מסוים יחשב כניכר בין היתר בשים לב למאזן שבין הפגיעה הנגרמת לנאשם הספציפי בשל חלוף הזמן אל מול האינטרס הציבורי כי ימשיך לשהות במעצר באותם תנאים. במסגרת מאזן זה יובאו בחשבון בין היתר חומרת העבירות המיוחסות לנאשם, מידת המסוכנות שלו, התנהגותו במעצר או אופן עמידתו בתנאי חלופת המעצר ונסיבותיו האישיות, המשפחתיות הכלכליות והנפשיות".

בבש"פ 2254/08 – ל"יאורה ברקו נ' מ. י. "נפסק על ידי כבוד השופט דנציגר :

"השיקול שעניינו הזמן שחלף מאז מתן ההחלטה המקורית על מעצר או על שחרור בתנאים הינו שיקול המשתנה בהתאם לנסיבות העניין, ולא ניתן לקבוע מהו פרק הזמן המצדיק עיון מחדש בהחלטה בעניין מעצר או שחרור בתנאים. במסגרת השיקולים שעל בית המשפט לשקול על מנת לקבוע האם משך הזמן שחלף מצדיק עיון מחדש בתנאי השחרור אם לאו, נמנים, בין היתר, חומרת העבירה המיוחסת לנאשם, מידת המסוכנות שלו, התנהגותו במעצר או אופן עמידתו בתנאי חלופת המעצר ונסיבותיו האישיות: המשפחתיות, הכלכליות והנפשיות. לאור כל אלה יש לערוך איזון בין הפגיעה הנגרמת לנאשם הספציפי בשל חלוף הזמן, אל מול הפגיעה באינטרס הציבורי או בהליכי המשפט".