מ"ת 38398-06-14

לפניי בקשה מיום 13.8.15 שהגיש נאשם 2, חג'יג' מחמד (להלן: "המבקש"), לעיון חוזר בהחלטתי מיום 15.4.15 בה הוריתי על שחרור המשיבים ממעצר עד תום ההליכים בבית קרובי משפחה בכפר עאקב, בתנאי פיקוח, הפקדות וערבויות.

בהחלטתי מיום 15.4.15 קיבלתי למעשה את בקשת המבקש לעיון חוזר מיום 12.3.15 למעצרו עד תום ההליכים, וזאת, לא מהטעם שנטען כי חל כרסום בראיות בתיק העיקרי, אלא בשל חלוף הזמן והתמשכות ההליך, אל מול חלופה ראויה. וזאת למעשה לאחר שהמבקש היה עצור משך 10 חודשים וההליך היה צפוי להימשך עוד מספר חודשים.

כתב האישום מיום 19.6.14 מייחס לנאשמים חבלה בנסיבות מחמירות, לאחר שהיכו מכות נמרצות את המתלונן, מדריך קפוארה של אחיהם הקטן. האירוע התרחש בעיר העתיקה בירושלים.

יש לציין כי ביום 29.7.15 נתפס המבקש, מחמד חג'יג', בהיותו מפר את תנאי המעצר. לטענתו, לשם מציאת עבודה בשל מצבה הכלכלי הקשה של משפחתו. המבקש הובא לפני כ' השופט הבכיר א' כהן והמבקשת עתרה להחזרתו למעצר עד תום ההליכים ולחילוט הערבויות. בו ביום ביהמ"ש דחה את הבקשה להחזרתו למעצר והורה על חילוט 5,000 ₪ והפקדה נוספת של 10,000 ₪, כאשר באם לא יתקיימו תנאים אלו, יוותר המבקש במעצר עד תום ההליכים. הכסף הופקד והמבקש שוחרר חזרה למעצר הבית.

ביום 13.8.15 הוגשה בקשה מטעם המבקש לעיון חוזר בתנאי המעצר, ובמסגרתה לבטל את מעצר הבית או לאפשר למבקש לצאת לעבודה תחת קבלן בנייה, מר עיד חוואש, מידי יום, בעבודות בנייה בתל אביב בין השעות 6:00-18:00.

גם בבקשה זו המונחת לפניי, טוען המבקש כי חל כרסום בראיות, וכן כי מצבה הכלכלי של משפחת המבקש בכי רע ושהוצעה לו עבודה כאמור לעיל. המבקש עותר לאפשר לו לצאת לעבודה תחת פיקוח המעסיק, או לבטל כליל את מעצר הבית. אציין כי בבקשה לא הוזכרה הפרת תנאי המעצר, והדבר הועלה במסגרת הדיון. המשיבה מתנגדת לבקשה.

עיון בתיק העיקרי מלמד כי התיק הועבר לגישור וכי נקבע בו דיון לסוף חודש נובמבר, וכי לוּ ימשיך התיק להתנהל לדברי ב"כ המבקש נותרו 5-6 עדי הגנה שטרם נשמעו.

אשר לטענת כרסום בראיות, המבקש טוען כי המתלונן והקטין ר' (עד ראייה לקטטה) סתרו זה את זה בעדותם בנקודות מהותיות. המתלונן העיד במשטרה כי המתלונן הכה את אחיהם של הנאשמים אולם בביהמ"ש המשפט הוא חזר בו והגן על המתלונן והכחיש שאמר דברים אלו ותיאר דחיפות ומכות הדדיות, בעיקר בין המתלונן לנאשם השני. כן העיד עד הגנה שטען כי המכות היו בין המתלונן לנאשם השני בעוד שלמבקש לא היה חלק באלימות.