מ"ת 37287-07-15 מדינת ישראל נ' אלימלך(עציר) ואח'

לפניי בקשתה של המבקשת למעצרם של ארבעת המשיבים עד תום ההליכים המשפטיים נגדם עקב כתב אישום שהוגש נגדם בת"פ 3550-07-15. כתב האישום מתייחס למשיבים ולנאשם נוסף, איתמר כהן, אשר בקשה למעצרו עד תום ההליכים נדונה בנפרד על ידי נשיא בית המשפט, כב' השופט ד' חשין. המשיבים דנן הם הנאשמים 2 - 5 בכתב האישום, ואילו הנאשם הנוסף, איתמר כהן, הוא נאשם מס' 1 בכתב האישום (כל החמישה יכונו להלן: "הנאשמים").

כתב האישום

1.בפרק העובדות של כתב האישום שהוגש נגד הנאשמים נאמר, כי בתאריך 4.7.2015, יום שבת, החל מהשעה 14:00 ואילך, בילו המתלונן ובני משפחתו במלון "גני ירושלים". בסמוך לשעה 17:00, שהו שם גם הנאשמים יחד עם שלושה אנשים נוספים שזהותם אינה ידועה למאשימה (להלן – האחרים), השתוללו וזרקו חפצים בבריכה. המתלונן ביקש מאחד האחרים שייזהרו, על מנת שלא יפגעו בבתו בת החמש ששהתה בבריכה באותה עת. בתגובה השיב האחר: "מה אכפת לי, מי אתה בכלל?". לאחר שהמתלונן השיב שהוא אביה של הילדה, אמר לו האחר "בוא החוצה". המתלונן יצא מהבריכה, עמד כשבתו על ידיו והחל ללכת לכיוון היציאה. הנאשמים והאחרים הלכו בעקבותיו, התנפלו עליו תוך שהם מקללים אותו, מאיימים עליו באומרם שיידקרו אותו, שירצחו אותו אם לא יעזוב את המקום, שיחכו לו בחוץ, שהוא "ימות פה היום", תוך שהם דוחפים אותו, מכים אותו בפניו ובועטים בו.

אשתו של המתלונן, אשר הבחינה במתרחש, רצה לעברו ולקחה ממנו את הילדה.

או אז, רץ אחד מהאחרים לעבר המתלונן וחבט בו בחוזקה בפניו, ליד אוזנו. כתוצאה מכך איבד המתלונן את שיווי משקלו, סוחרר ונפל על הרצפה.

בעודו המתלונן שרוע על הרצפה, הנאשמים בעטו בו בגופו ובראשו. הנאשם איתמר כהן אחז בחפץ כלשהו והטיח אותו בחוזקה בפניו של המתלונן, הנאשם נועם אלימלך אחז בחלק של רהיט מפלסטיק והיכה בו את המתלונן, והנאשמים המשיכו לבעוט במתלונן בעודו על הארץ, הכו אותו באגרופים וזרקו עליו כסאות.

כתוצאה ממעשיו של הנאשמים, נגרמו למתלונן שבר באף, המטומה מתחת לעין, חתך בלחי, שפשוף בשפה העליונה, אודם ונפיחות מעל האוזן ושפשופים בגב, והוא סבל מהקאות בלילה שלאחר האירוע.

2.עוד מפורט בכתב האישום, כי ביום 6.7.15 הגיעו שוטרים לביתו של הנאשם בן עמי, על מנת לעצרו, ועמדו בכניסה לבניין. הנאשם התקרב לשער הכניסה, ומיד כשהבחין בשוטרים סב על עקבותיו והחל להימלט בריצה. השוטרים רדפו אחריו בעודם צועקים לו "עצור משטרה" במשך מספר דקות, עד אשר אחד השוטרים הצליח לאחוז בו ולחבוק אותו מאחור. במהלך כך, נפלו השוטר והנאשם לארץ, והנאשם ניסה להיחלץ מאחיזת השוטר, לא אפשר לשוטרים לאזוק את ידיו, צעק וקילל את השוטרים.

3.על כל זאת הואשמו הנאשמים בחבלה חמורה בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיף 333 לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 (להלן:"החוק"), בצירוף סעיף 335(א)(2) ובצירוף סעיף 29 לחוק, וכן באיומים, עבירה לפי סעיף 192 בצירוף סעיף 29 לחוק.

המשיב 2 הואשם גם בהפרעה לשוטר, עבירה לפי סעיף 275 לחוק.

הבקשה

4.בד בבד עם כתב האישום, הגישה המבקשת בקשה לעצור את המשיבים עד תום ההליכים נגדם. בבקשה נטען, כי בידי המבקשת ראיות לכאורה להוכחת המיוחס להם בכתב האישום. כן נטען, כי העבירות המיוחסות למשיבים מקימות נגדם עילת מעצר לפי סעיף 21(א)(1)(א) ו - (ב) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), תשנ"ו-1996 (להלן – "חוק המעצרים"), לפיה קיים יסוד סביר לחשש כי המשיבים יסכנו ביטחונו של אדם ואת ביטחון הציבור, וכי שחרורם יביא להתחמקות מהליכי שפיטה.

עוד נטען בבקשה, כי בעברו של המשיב 2 – יצחק אלחנן בן עמי – הרשעה מיום 27.5.15 בעבירה של גניבה, וכי בעברו של המשיב 3 – יוסף דוד – הרשעה מיום 19.5.15 בגין עבירות של הפרעה לשוטר והפרת הוראה חוקית, הרשעה מיום 22.1.15 בגין עבירה של חבלה במזיד לרכב, הרשעה מיום 17.8.14 בעבירות של גניבה והשגת גבול ובחמש עבירות של הפרת הוראה חוקית, בגינן ריצה עונש מאסר ממש, והרשעה מיום 3.11.13 בעבירה של סיוע לתקיפה בחבורה ותקיפת עובד ציבור.

עוד צוין בבקשה, כי חומרת העבירות המיוחסות למשיבים ונסיבות ביצוען מבססות את המסקנה כי אין תחליף ראוי למעצרם של המשיבים.