מ"ת 36795-07-15 מ"י נ' אבו עראר

נגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות נשק (נשיאת נשק) - עבירה לפי סעיף 144(ב) רישא לחוק העונשין תשל"ז-1977, קשירת קשר לפשע - עבירה לפי סעיף 494(א)(1) לחוק הנ"ל, חבלה בכוונה מחמירה - עבירה לפי סעיף 329(א)(1) לחוק הנ"ל וירי באזור מגורים - עבירה לפי סעיף 340א לחוק.

על פי כתב האישום, בין הפלגים חלאלה ומחארכה למשפחת אבו ערר התגלה סכסוך בישוב ערערה שבנגב.

ביום 6.6.15, בשל הסכסוך התלקחה תגרה אלימה רבת משתתפים משני הפלגים, אשר כללה ידוי אבנים הדדי ושימוש בנשק קר על ידי חלק מהמשתתפים. המשיב ואחרים הגיעו סמוך לביתו של נאיף אבו ערר בבית 203, שכונה 2, כשהם חמושים באקדחים ובחלק מהתגרה ירה המשיב ואחרים באוויר לבתי המגורים בשכונה, כאשר במקום מצויים מספר רב של אנשים משני הפלגים.

המשיב קשר קשר עם מוראד אבו עראר, רפאת אבו ערער ואחרים, לשאת נשק ולגרום לחבלה בכוונה מחמירה למשתתפי התגרה ולירות באזור מגורים.

כתוצאה מהירי וזריקת האבנים על ידי משתתפי התגרה, ברחו ע.א.ע (להלן: "המתלונן"), הישאם אבו עראר (להלן: "הישאם") ונאיף אבו ערר (להלן: "נאיף), לתוך חצר הבית כדי להסתתר מהירי והאבנים שהושלכו.

המשיב וחלק מאחרים ירו מספר רב של יריות לעבר השלושה, וכתוצאה מהירי נפצע המתלונן, ממספר קליעים בבטנו ובחזהו, אושפז בבית חולים לששה ימי, נזקק לניתוח חירום ובסופו של יום נותרו בגופו רסיסים.

המבקשת סומכת ראיותיה על הודעת עדי ראייה של אחלס אבו עראר מיום 13.7.15, נאיף אבו עראר מיום 7.6.15 ו-14.6.15, הישאם אבו עראר מיום 7.6.15 ו-14.6.15, וטאלב אבו עראר, מיום 18.6.15, שזיהו את המשיב, כמי שנכח בזירה, אחז בנשק וירה בו. המבקשת מפנה לגירסת המשיב, הטוען שלא היה בזירת העבירה באילת, טיעון שאינו עולה בקנה אחד עם איכון המכשיר הסלולארי, לפיו ביום הארוע ויומיים קודם היה מאוכן בערערה.

המבקשת ערה לסתירות מסוימות בחלק מהעדויות, כמו קיומם של שני סוגי נשק שהתרמילים שנמצאו בזירה ועדים המספרים על יותר משני אקדחים, אך מנגד שמה הדגש לכך, כי העדים שהצביעו על המשיב שאחז בנשק, אין להם כל סכסוך איתו.

ב"כ המשיב, אשר טען בטוב טעם, שם הדגש על הכרסום בראיות, לפיו המתלונן שנפגע מהירי, מעיד כי זיהה את רפאת אבו עראר כמי שירה בו, כאשר גם מוראד אבו עראר, מחזיק באקדח. תוך שהוא נותן פירוט מדויק של הגילאים של אלה שירו בו. מדובר בקליע אחד ואין הוא מצביע על המשיב ,כמי שירה בו. מה גם שהמתלונן לא התבקש לערוך מסדר זיהוי לתמונות המשיב, לא נשאל אודותיו ולא התבררה באמצעות המתלונן השאלה, אם המשיב היה שם אם לאו.