מ"ת 33243-03-15

עניינה של החלטה בקביעת תנאי שחרורו של המשיב.

המשיב נעצר ביום 10/3/15 בגין חשד למעורבות בביצוע עבירות התפרצות לצורך ביצוע גניבה, החזקת נכס החשוד כגנוב וקשירת קשר לביצוע פשע, שבוצעו על פי הטענה ביום 14/12/14 יחד עם שני אחרים.

במסגרת תיק מ"י 21781-03-15 שוחרר המשיב למעצר בית ביום 11/3/15, ועם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה להארכת תנאי השחרור עד לתום ההליכים, והתיק נקבע לקבלת תסקיר.

ביום 29/3/15 הוריתי כי נוכח קיומן של ראיות לכאורה ובשל חומרת העבירות, נסיבותיו האישיות של המשיב ורמת המסוכנות הלכאורית הנשקפת ממנו ,יש לבחון את בקשת המשיב לשינוי תנאי שחרורו רק לאחר שיוגש תסקיר שירות המבחן.

תסקיר שירות המבחן הוגש לבית המשפט ביום 15/4/15 ותסקיר משלים הוגש ביום 30/415.

ביום 3/5/15 טענו הצדדים בפני.

ב"כ המשיב טען כי המסוכנות הנשקפת מן המשיב הינה נמוכה מהטעם שהפללתו של המשיב נעשתה על ידי עדותו של סוכן מדיח אשר שידל את המשיב לביצוע המעשים ואלמלא הוא, לא היה המשיב לוקח חלק באירוע המיוחס לו בכתב האישום.

בנסיבות אלו, מבקש ב"כ המשיב לבטל את תנאי השחרור של המשיב, לחילופין להאריך את תנאי ההגבלה לתקופה שלא תעלה על חודש ימים ושתוגבל למעצר לילה בלבד, כך שיתאפשר למשיב לצאת לעבודה.

מנגד, טענה המבקשת כי יש להותיר את תנאי השחרור על כנם, נוכח האמור בחוות דעת שירות המבחן לפיה נשקפת מסוכנות מן המשיב ואשר באה לידי ביטוי בנסיבות ביצוע העבירה, היותו בעל עבר פלילי קודם והרושם כי מדובר באדם אימפולסיבי.