מ"ת 30977-05-15 מדינת ישראל נ' מריסאת(עציר) ואח'

ביום 14.4.2016 ניתנה החלטתי בבקשה למתן סעדים זמניים בנוגע לרכוש אשר לחלק מהמשיבים זכויות בו וזאת עד לתום ההליכים הפליליים בתיק העיקרי שאליו מתייחסת הבקשה במ"ת 30977-05-15.

לאחר שעיינתי בחומר החקירה שהונח בפניי ולאחר ששוכנעתי כי קיימת תשתית ראייתית לכאורית להוכחת העבירות המיוחסות למשיב 1 בכתב האישום, הוריתי על מתן סעדים זמניים כמפורט בהחלטה. לא מצאתי לדון באריכות ולפרטי פרטים בראיות שהובאו בפניי, באותה רמת פירוט הנעשית במסגרת בדיקת קיומן של ראיות לכאורה לעניין מעצר עד תום ההליכים, אלא ככל שהדבר דרוש לצורך הסעד הזמני בלבד.

ביום 26.6.2016 ניתן פסק דין, ע"פ 4759/16 , בערעור שהוגש על ההחלטה על ידי המשיבים 1 ו-5. על פי החלטת כב' השופט פוגלמן, לא יצא בית משפט זה ידי חובת ההנמקה בהכרעה לעניין קיומן של ראיות לכאורה והורה על החזרת התיק לצורך השלמת ההחלטה בהקשר זה.

דיון:

בעקבות החלטת בית המשפט העליון, עיינתי פעם נוספת בחומר הראיות הלכאוריות הקיים בתיק החקירה ובטענות הצדדים.

כפי שיפורט להלן, חומר הראיות מבוסס בעיקרו על הודעות ועדויות של: נציג גנזך המדינה, בעלי הקרקעות, עדויות המתלוננים, יורשי הקרקעות באישומים השונים ועדויות שונות שבתיקי החקירה; נסחי טאבו; תיקי מיסוי מקרקעין; מסמכים מתיקי רשות המיסים; חוות דעת מז"פ, ועוד.