מ"ת 30608-01-15 מדינת ישראל נ' הזו (עציר)

לפניי בקשה לעיון חוזר בהחלטתו של חברי הנכבד, השופט משה יועד הכהן, מיום 12.2.15, במסגרתה הורה על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים.

רקע

הרקע הרלוונטי פורט בהרחבה בהחלטות קודמות של בית משפט זה. משכך, אחזור בקצרה על תמצית הדברים הרלוונטיים לבקשה הנוכחית.

ביום 15.1.15 הוגש נגד המשיב כתב אישום המייחס לו עבירה של סחיטה באיומים לפי סעיף 428 סיפא לחוק העונשין, התשל"ז-1977. לפי האמור בכתב האישום, במהלך חודש דצמבר 2014, במועד שאינו ידוע במדויק למבקשת, נוצר קשר רומנטי בין המשיב למתלוננת. במסגרת אותו קשר העבירה המתלוננת למשיב תמונות רבות של גופה העירום באמצעות הישימון "whatsapp". לאחר מכן, החל המשיב לבקש כי המתלוננת תקיים עימו יחסי מין, ומשזו סירבה, אמר לה, בין היתר, כי יעשה שימוש בתמונות שברשותו על-ידי פירסומם באתרים שונים. בעקבות האירועים הגישה המתלוננת, ביום 11.1.15 תלונה במשטרה. בהמשך היום, בעת גביית הודעתה, המשיך המשיב לשלוח לה מסרונים המאיימים להפיץ את תמונותיה באתרי סקס וב"פייסבוק". בהנחיית המשטרה הודיעה המתלוננת למשיב בפלאפון כי יש ברשותה 2,000 ש"ח אותם תעביר לו תמורת מחיקת התמונות וקבעה עימו פגישה. לאחר מכן, נפגשה המתלוננת עם המשיב ומסרה לו 2,000 ש"ח בתמורה למחיקת התמונות. מספר דקות לאחר מכן נעצר המשיב כשברשותו 2,000 ש"ח.

בד בבד עם כתב האישום, הגישה המבקשת בקשה לעצור את המשיב עד תום ההליכים, וביום 19.1.15 התקיים דיון בבקשה בפני השופט הכהן.

ב"כ המבקשת טען בדיון כי אין מקום להורות על בחינת חלופת מעצר. זאת הן נוכח חומרת העבירה ונסיבות ביצועה, הן נוכח דברים שהמשיב אמר, לכאורה, לחוקר ביום 14.1.15, לפיהם "לא משנה מתי אני אצא אני אזיין את אימא שלה אלך לרשות ותראה איזה פדיחה אני יעשה לה, יש לי אנשים שיעשו לה את זה, תסמוך עליי", בהוסיפו כי אמנם לקחו לו את כל המכשירים מהבית, אבל יש דבר קטן שלא מצאו שיש בו את כל החומר וגם לא ימצאו אותו. עוד הוסיף ב"כ המשיבה, כי עבירות כגון סחיטה באיומים ניתן לבצע גם מתוך מסגרת של מעצר בית, ולאור איומיו של המשיב, גם תוך כדי שהותו במעצר, אין מקום לבחינת חלופה.

ב"כ המשיב טען, לעומתו, כי גם במקרים חמורים כגון רצח ואונס בוחן בית המשפט חלופה, ועתר להזמנת תסקיר מעצר של שירות המבחן.

בתום הדיון קבע בית המשפט כי אין מחלוקת לגבי שאלת הראיות לכאורה ולגבי קיומה של עילת מסוכנות. בית המשפט קבע כי ספק הוא אם ניתן, בנסיבות העניין, להציע חלופה ראויה. לצד זאת, ובעיקר בשל העבודה כי מדובר במשיב צעיר הנעדר עבר פלילי, ומבלי ליצור אצלו ציפיות, הופנה המשיב לשירות המבחן כדי שיוכן תסקיר אשר יתייחס, בין היתר, למסוכנותו ולאפשרות לשחררו לחלופת מעצר שיש בה כדי למנוע חשש מפני שיבוש הליכי משפט.

תסקיר שירות המבחן הוגש לבית המשפט ביום 11.2.15, ובמסגרתו פורט הרקע המשפחתי של המשיב. בתסקיר הוערכה רמת המסוכנות להישנות עבירה דומה כבינונית. עם זאת, בהתחשב בכך שניתן לבצע עבירות דומות אף מתוך חלופת מעצר ביתית באמצעות אמצעי תקשורת טכנולוגיים, שירות המבחן סבר כי יש צורך בחלופת מעצר סמכותית והדוקה שתוכל לפקח ולעקוב אחר שימוש באינטרנט ובטלפון.

שירות המבחן העריך כי החלופה שהוצעה – מעצר המשיב בבית אימו בפיקוח דודתו ואחותו – לא תוכל ליתן מענה הולם לרמת הסיכון הנשקפת ממנו, בעיקר בשל ההיסטוריה המורכבת, היעדר פניות רגשית וסיכון לשימוש באמצעי תקשורת אלקטרוניים.