מ"ת 3030-16 מדינת ישראל נ' אוהיון

כללי

1.זוהי בקשה להחזרת תפוס לפי סעיף 34 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט-1969 (להלן: "פקודת סדר הדין הפלילי").

נשוא הבקשה הוא רכב מסוג מאזדה, מ.ר. 22-535-65, שנתפס על ידי המשטרה ביום 8.7.16 (להלן: "הרכב"), וזאת במסגרת הליכי מעצר וחיפוש שבוצעו על ידי המשטרה.

נגד המבקש הוגש כתב אישום בגין חשד לביצוע עבירות של התפרצות למקום מגורים לבצע עבירה, לפי סעיף 406(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין"), וניסיון גניבה, לפי סעיפים 384 ו-25 לחוק העונשין.

במצורף לכתב האישום, ביקשה המאשימה לחלט את הרכב ששימש את המבקש לביצוע העבירות.

תמצית טענות הצדדים

2.המבקש מסתמך בבקשתו על שני נימוקים עיקריים –

לפי הנימוק הראשון, יש לשחרר את הרכב התפוס מאחר שהבעלות בו היא של אמו של המבקש, הגב' פורטונה אוהיון. לטענת המבקש, הרכב נרכש מכספה הפרטי של אמו, ואף דמי הביטוח והטסט משולמים מידי שנה על ידה. לטענת המבקש, אומנם תעודת הביטוח של הרכב רשומה על שמו, אך שולמה באמצעות כרטיס האשראי של אמו. עוד נטען כי אין לאמו של המבקש רישיון נהיגה, אך הרכב משמש אותה באמצעות ילדיה לצרכים פרטיים שונים, כמו למשל להגיע לבדיקות רפואיות.

לפי הנימוק השני, נטען כי העבירה לא בוצעה באמצעות הרכב, ולכן, הרכב אינו מהווה ראיה במשפט. לטענת המבקש, השימוש היחידי ברכב, במועד הרלוונטי לכתב האישום, נעשה על ידי חברו, מר משה אמויאל (להלן: "משה"), אשר המתין לו ברכב בזמן ביצוע העבירות הנטענות.

לשיטת המבקש, מאחר שלא הוגש נגד משה כתב אישום בגין כך, יש להורות על שחרור הרכב ללא כל תנאי. כמו כן, לטענת המבקש, מאחר שלא מיוחסת לו עבירה של קשירת קשר לביצוע בצוותא חדא עם משה, לא ניתן לקשור את הרכב לאירוע הנטען בכתב האישום.