מ"ת 29468-07-16 מדינת ישראל נ' ע. (אחר/נוסף) ואח'

לפניי בקשה להקל בתנאי שחרורו של המשיב כך שיתאפשר לו לצאת ממעצר הבית בו הוא נתון לצורך השלמת ריצוי עבודות שירות (לתקופה של כ-4 חודשים). כמו כן מבקש שירות המבחן להטיל עליו צו פיקוח מעצרים לתקופה של חצי שנה לצורך שילובו בטיפול אמבולטורי בתחום ההתמכרות, אשר יאפשר מענה טיפולי לצד המשך ביצוע עבודות השירות.

 הוגש כתב אישום בגין החזקת סם שלא לצריכה עצמית ועסקה אחרת בסם. יחד עם כתב האישום הוגשה בקשה להותיר על כנם תנאי שחרור במעצר בית מלא. התנאים אושרו, ובמסגרת ההליכים כאן וכן בהליכי ערר נקבע, כי קיימת חולשה משמעותית של הראיות לכאורה בנוגע לעבירת ה"עסקה האחרת" בסם. בשורה התחתונה מדובר בהחזקת 30 גרם קוקאין שלא לצריכה עצמית. אין מחלוקת בין הצדדים, כי המשיב ביצע, ע"פ החשד, את העבירה המיוחסת לו כאן, בעודו מרצה עבודות שירות בגין עבירת אלמ"ב (פרו' מיום 24.8.2014, עמ' 9, ש' 10-11).

המבקשת מתנגדת לבקשה בשל אלה: המשיב ביצע את העבירה המיוחסת לו ע"פ החשד בעודו מרצה עונש של עבודות שירות; מדובר בכמות סם המבססת מסוכנת גבוהה לביטחון הציבור; שירות המבחן סבר בחודש אוגוסט, כי המשיב זקוק לטיפול אינטנסיבי במסגרת קהילה טיפולית והדבר אינו מתיישב עם המלצתו הנוכחית, ומבלי ששירות המבחן נימק את השינוי בעמדתו; תנאי השחרור הנוכחיים מתאימים לרמת המסוכנות הנוכחית כפי שנקבע ע"י כב' השופט קורנהאוזר; עבודות שירות אינן בגדר חלופה מפוקחת.

הסניגור מבקש להיעתר לבקשה מהטעמים הבאים: המשיב משוחרר למעשה בתנאים; אין ראיות התומכות עבירה של "עסקה אחרת" בסם; תסקיר שירות המבחן חיובי, הן ביחס לניקיונו של המשיב מסמים עד להתדרדרותו האחרונה, הן בעניין טיפול והן בעניין שובו לריצוי עבודות שירות; הממונה על עבודות שירות דחה את ההחלטה בעניין השימוע שנערך למשיב לצורך שקילת הפקעת העבודות, עד להכרעה בעניינו כאן.

לאחר ששקלתי בדבר, נחה דעתי כי יש לקבל את הבקשה.

כאמור, מספר מותבים הכריע בשאלת קיומן של ראיות לכאורה ביחס לחולשת הראיות הנוגעות ל"עסקה אחרת", ונותרנו עם החזקת סם שלא לשימוש עצמי. אכן מדובר ב-30 גרם קוקאין, ומדובר בסם מסוכן מאוד, ואולם קיים לכך הסבר, שמגובה גם בהתרשמות שירות המבחן מהתדרדרותו של המשיב בתקופה האחרונה, לאחר שנים ארוכות של ניקיון.

כמו-כן, הגם שיש ממש בטענות המבקשת, כי יש חומרה יתירה בכך שהעבירה בוצעה לכאורה, שעה שהמשיב מרצה עבודות שירות, הרי שגם כאן ההסבר נעוץ בהתדרדרות במצבו. כאן נכנס לתמונה בית המשפט, כשעליו לשאול האם האינטרס הציבורי של הרתעה המבוסס על כך שמדובר באדם עם רישום פלילי רלבנטי, שהפר את תנאי המאסר בעבודות שירות, בבצעו, לכאורה, עבירה חמורה אחרת, גובר על האינטרס הציבורי האחר, הנוגע לשיקומו של אדם, באופן שעשוי לעקור את "שורש הרע" מהתנהגותו, ולחסוך בכך, כך יש לקוות, מעורבות עתידית נוספת שלו בפלילים? אך מובן, כי האינטרס הציבורי שבאי-הישנות עבירות מצד המשיב, עולה בקנה אחד, במקרה זה, עם האינטרס האישי שלו, הנוגע לשיקום ולהשבת חייו למסלולם הנורמטיבי.

אני סבור, כי במקרה זה, יש להושיט למשיב יד מסייעת, שעשוייה לעזור לו לצאת מהמעגל השוטה השלילי שבו הוא נמצא כעת, ותיתן לו פתח תקווה לשינוי המצב לטובה.

שירות המבחן עומד בתסקירו האחרון על השינוי החשיבתי שחל במשיב, אשר לטענת שירות המבחן, מבין את הקשיים שהובילו להתדרדרות במצבו, ומוכן להשתלב כיום בטיפול, שייתן מענה לצרכיו, ויסייע לו להשיב את חייו למסלולם התקין. להתרשמות שירות המבחן, המשיב רואה במצב הדברים הנוכחי גורם מדרבן לשינוי חיובי. לנוכח זאת, ולנוכח נכונות הערֵב הנוכחי ללוות את המשיב אל מקום עבודות השירות וממנו, ממליץ השירות על מתן אפשרות למשיב לצאת לריצוי יתרת עבודות השירות, וכן ממליץ על הטלת צו פיקוח מעצרים למשך חצי שנה, לצורך ההליך הטיפולי.