מ"ת
בית משפט השלום ראשון לציון
|
28937-04-17
09/05/2017
|
בפני השופט:
אייל כהן
|
| - נגד - |
מבקשת:
מדינת ישראל
|
משיב:
מור פרטוק זהבי (עציר)
|
| החלטה |
בפני בקשה להתיר את יציאת המשיב (להלן: "המבקש") ממעצרו, ליציאה חד פעמית, לרגל הולדת ביתו.
הבקשה, קורות ההליך וטיעוני הצדדים
המבקש עצור בעת הזו עד החלטה אחרת. נגד המבקש הוגש כתב אישום המייחס לו פציעה בנסיבות מחמירות, וכן החזקת סכין, מכוח סעיפים 334 + 335(א)(1) ו- 186(א), בהתאמה, לחוק העונשין, התשל"ז- 1977. על פי הנטען, ביום 10.4.17, בשעה 18:40 לערך, בעיר לוד, דקר המבקש את א', קטין יליד 2.9.99, דקירה אחת בצדו השמאלי של גבו, מעל לשכם. כתוצאה מן האמור נגרם לא' פצע דקירה באורך 3 ס"מ והוא נזקק לטיפול רפואי בבית החולים.
בבקשה למעצר המבקש עד לתום ההליכים ציינה המשיבה, בין היתר, כי לחובתו הרשעה בעבירות החזקת סכין ואיומים, בגינה נדון למאסר בפועל וכן תלוי ועומד נגדו מאסר מותנה בר הפעלה, היה ויורשע במיוחס לו.
בהחלטתי מיום 30.4.17 קבעתי כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת המיוחס למבקש. בהתאם הוריתי על קבלת תסקיר שירות המבחן בעניינו. המשך דיון קבוע ליום 21.5.17.
בדיון שהתקיים ביום אתמול, לא חלקו הצדדים על כי בסמכות בית המשפט להכריע בבקשה זו, על אף קיומו של אפיק מנהלי מקביל.
ב"כ המבקש ציין כי המדובר בלידה ראשונה של בת זוגו של המבקש, עימה לא נכח בלידה. המדובר בבקשה ליציאה אחת, המוגבלת למספר שעות. הבקשה המקורית הייתה ליציאה לבית החולים ואולם כעת הוסבה היא ליציאה לבית המבקש, בפיקוח מפקחים. המבקש נכון להפקדת הפקדה כספית משמעותית, כמו גם לכל תנאי אחר, באופן שיאיין את מסוכנותו. עוד נטען כי עברו הפלילי של המבקש אינו מצוי ברף גבוה של חומרה ואינו כולל עבירות המלמדות על חשש הימלטות. לבקשת הסניגור בחנתי שני מפקחים מוצעים- דודו ואחיו של המבקש.
ב"כ המשיבה הפנה לפסיקה, לרבות זו המאוזכרת להלן. לשיטת המשיבה, בחינת הבקשה בהתאם לאמות המידה המנהליות מלמדת על כי אין להיעתר לה. התובע ציין כי המבקש מואשם בעבירה חמורה, כי הוא בעל עבר פלילי וכי טרם התקבל תסקיר על אודותיו. משכך טרם נבחנה מסוכנותו על ידי שירות המבחן, שעל כן היא נלמדת מן המיוחס למבקש ומעברו הנ"ל. לא מתקיימות עילות לקבלת הבקשה ואין המקרה דנן דומה למקרים בהם עסקינן בבקשה ליציאה דחופה ללוויה, או לצורך דחוף אחר. התובע המשיך וציין כי ממילא פתוחה הדרך בפני רעיית המבקש לבקרו בבית המעצר, עם ביתם. כמו כן אישר כי אין מידע מודיעיני קונקרטי על אודות מסוכנות המבקש.
מטעם שב"ס הוגשו שני מסמכים. הראשון, הוגש עובר לדיון, בהתאם להחלטתי ובו מציינת יועמ"ש מחוז-מרכז ממנו עולה כי אין הוראה חוקית המקנה סמכות למי מגורמי שב"ס לאפשר את הוצאת המבקש לחופשה המבוקשת.