מ"ת 2888-07-14 מדינת ישראל נ' אבו סבייח(עציר)

בפני בקשה למעצר עד תום ההליכים של המשיב אותה הגישה המדינה לאחר שכתב אישום אשר הוגש נגד המשיב ייחס לו ביצוע עבירות של נהיגה בזמן פסילה, ללא רישיון נהיגה, ללא ביטוח, אי ציות להוראות שוטר, נהיגה בקלות ראש ונהיגה במצב שכרות.

בדיון ראשוני אשר התקיים בעניינו של המשיב, מצא בית המשפט את המשיב מסוכן לציבור, והוא נשלח לקבלת תסקיר מעצר מתוך נכונות לבחון חלופה מאיינת מסוכנות למעצרו.

ביום 4.8.14 הוגש תסקיר מעצר ביחס למשיב כאשר דיון אשר נקבע בעניינו ליום 6.8.14 לא התקיים בשל אי התייצבות ההגנה לדיון.

בדיון בפני שהתקיים ביום 24.8.14, טען ב"כ המשיב כי ניתן לאיין את מסוכנותו באמצעות חלופות מעצר וכי המשיב זקוק נואשות להליך שיקומי הכולל גמילה מאלכוהול.

לשיטת ההגנה אין טעם או הגיון בהשארת המשיב תחת סורג ובריח, שכן שחרורו ממעצר ללא טיפול ביניים יוביל אותו מידית לשתייה מחודשת של אלכוהול.

התביעה מצידה, התנגדה לכל שחרור של המשיב והציגה את נתוני התיק לפיהם המדובר באדם בעל עבר תעבורתי עשיר, כנגדו תלוי מאסר מותנה בר הפעלה לתקופה של 16 חודשים, ובזמן זה ביצע לכאורה נהיגה נוספת בזמן פסילה כאשר הוא שיכור כלוט עם רמת אלכוהול לכאורית של 1245 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אויר נשוף.

דיון והכרעה – 

לא באה בפני טענה מטעם ההגנה לפיה אין כנגד המשיב ראיות לכאורה.

עמדת ההגנה מכוונת למצבו של המשיב כאלכוהוליסט הזקוק לטיפול שיקומי תחת מעצר מאחרי סורג ובריח.

בנסיבות אלה ולאחר שקראתי היטב את תיק החקירה בעניינו של המשיב, אני קובע כי יש כנגד המשיב ראיות טובות לכאורה ביחס לעבירות המיוחסות לו בכתב האישום.

תסקיר המעצר אשר הוכן בעניינו של המשיב מדבר בעד עצמו.