מ"ת 27243-02-15 מדינת ישראל נ' צעידי(עציר)

1.זוהי בקשה לעיון חוזר, במסגרתה עותר המבקש להורות על שחרורו לכתובת מגוריו בעזה.

2.נימוקי הבקשה:

א.המבקש הסכים למעצרו עד תום ההליכים בהעדר יכולת להציג חלופה בתחום מדינת ישראל, על רקע כתב האישום שייחס לו לכאורה עבירות של קשירת קשר לעוון (הברחת טובין)- עבירה לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, ניסיון להברחה- עבירה לפי סעיף 211(א)(1) לפקודת המכס + סעיף 25 לחוק, השגת גבול ושוטטות- לפי סעיף 127(2) לתקנות ההגנה (שעות חירום) 1945 (ראה החלטה מיום 11.02.2015);

ב.נטען, כי בכתב אישום דומה שהוגש כנגד אחיינו של המבקש והתנהל בפני כב' השופטת שלו, הורה בית המשפט המחוזי, כבר בשלב הטענות המקדמיות, על מחיקת אותן עבירות המיוחסות למבקש דכאן לאחיינו של המבקש (אחמד צעידי) שנתפס ביחד עמו בסירה. עוד נטען, כי משמעות החלטת כב' השופטת שלו משליכה על עניינו של המבקש, שכן משמעותה, כי בעניינו של המבקש יסתיים ההליך בביטול כתב האישום ובהעדר קיומן של ראיות לכאורה;

ג.מחמת שיקולי צדק ומידתיות. נטען, כי התמשכות הדיונים המשפטיים בעניינו של המבקש, יביאו לתוצאה, לפיה המבקש מרצה עונש מאסר העולה על העונש לו היה צפוי באם היה מורשע בעבירות שיוחסו לו והמשך מעצרו בנסיבות אלה, מוביל לפגיעה חמורה בצדק ובעיקרון של הליך הוגן. עוד נטען, כי המבקש תושב רצועת עזה, בן 48, נעדר עבר פלילי, נשוי ואב לחמישה ילדים, מתפרנס מעיסוקו בתחום הדייג.

3.בדיון שהתקיים במעמד באי-כוח הצדדים בתאריך 25.05.2015, על רקע טיעוני בא-כוח המבקש כמפורט לעיל, סברתי על-אתר שיש מקום להורות על שחרורו של המבקש, אם כי, לחלופה בתוך שטחי מדינת ישראל, כדי לאיין את החשש להימלטות מן הדין, שכן המשיבה הודיעה, כי בכוונתה להגיש ערעור לבית משפט העליון בעניינו של הנאשם אחמד צעידי. אולם, בא-כוח המבקש הודיעיני, כי אין בידו להציע חלופה בישראל.

4.היום עולה, כי המותב הדן בתיק העיקרי בעניינו של המבקש, הורה על ביטול כתב האישום, והגיע לאותה מסקנה שהתקבלה על ידי כב' השופטת שלו בעניינו של אחיינו של המבקש- אחמד צעידי. עוד עולה מהחלטת המותב הדן בתיק העיקרי, כי ניתנה ארכה בת 72 שעות כדי לאפשר למשיבה לשקול את צעדיה אם להגיש ערעור ואם לאו.

5.על רקע התוצאה האמורה בסעיף 4 לעיל, מתן ההחלטה בבקשה לעיון חוזר שמונחת בפניי מתייתרת.

עותק מההחלטה יישלח לבאי-כוח הצדדים.

ניתנה היום, ט' סיוון תשע"ה, 27 מאי 2015, בהעדר הצדדים.