מ"ת 27149-01-15 מדינת ישראל נ' עזאם(עציר)

כתב-האישום

1.כנגד המשיב הוגש כתב אישום, יחד עם בקשה למעצר עד לתום ההליכים, המייחס לו ביצוע עבירה של הובלה ונשיאת נשק שלא כדין, לפי סעיף 144(ב) רישא וסיפא לחוק העונשין, תשל"ז – 1977 (להלן: חוק העונשין).

2.מעובדות כתב האישום עולה, כי ביום 31.12.14 בשעה 22:00 לערך, הגיע המשיב ברכבו יחד עם אחר שזהותו ידועה, למחסום "תאנים" 407, המשמש נקודת מעבר למדינת ישראל מאזור טול כרם, והשניים ביקשו להיכנס לישראל.

בחיפוש שגרתי שנערך ברכב נמצאו נשק מסוג M16 מקוצר ומחסנית תואמת מוסלקים בחלק האחורי מתחת לרכב בסמוך ללוחית הזיהוי; נשק מסוג רובה צייד מאולתר עם קת מעץ, כאשר קנה הרובה הוסלק במרזב הניקוז של השמשה הקדמית של הרכב והקת הוסלקה בחלק האחורי מתחת לרכב; ידית הסתערות שהוסלקה מאחורי כיסוי פלסטיק בדופן תא המטען של הרכב; 2 כדורים בקוטר 5.56 תואמים לנשק 16M שהוסלקו בסמוך לגלגל רזרבי של הרכב; פנס למסילת נשק בתוך נרתיק פאוץ' שנמצא בין מושב הנהג למושב הנוסע; רצועת נשיאה לרובה סער.

זירת המחלוקת

3.אין מחלוקת, כי כלי הנשק והתחמושת נמצאו ברכב שהינו בבעלות המשיב. עם זאת, טוען הסניגור המלומד כי לטענת המשיב, כלי הנשק והתחמושת אינם שייכים לו, וככל הנראה הנשקים והתחמושת הוסלקו ברכב ללא ידיעתו. המשיב לא הצליח לסתור את חזקת המקום, אך זאת בשל נסיבות שאינן תלויות בו.

טיעוני הצדדים

4.ב"כ המבקשת הפנתה לעדות החייל מתן אשר תיאר את התנהלות הנוסעים ברכב, התנהלות שעוררה את חשד החיילים במחסום. החייל מתן החל בחיפוש באמצעות הכנסת מוט עם מראה מתחת לרכב, שם ראה שקית המחוברת לצד הפנימי, מתחת ללוחית הזיהוי של הרכב. בחיפוש שנערך שם ובהמשך ברכב עצמו, נמצאו כלי הנשק והאביזרים בחלקים שונים של הרכב. בנוסף, נמצא פאוץ' בין מושב הנהג למושב הנוסע, בו נמצא פנס לנשיאת נשק. בהמשך חברו של המשיב, מי שהיה הנוסע ברכב [הוא "האחר שזהותו ידועה למאשימה" – להלן: נוהאד] מסר כי הפאוץ' שייך לו.

לטענת ב"כ המבקשת, הבסיס הראייתי הוא אכן חזקת המקום, כאשר המשיב לא הצליח לסתור את החזקה. בהקשר זה, הפנתה לסתירות אשר עלו בין גרסאותיו של המשיב לבין הגירסה שמסר נוהאד. כן טענה, כי גרסתו של המשיב לפיה, ביום הטיול לג'נין אחר הסליק את הנשקים הרכב, היא גרסה שאינה הגיונית. המשיב מסר עוד, כי הכניס את מכוניתו למוסך, שהינו מוסך מקרי אליו הגיע ואינו יודע מי הם הבעלים, העובדים, או כתובת המוסך. אמנם, המשיב הסביר כיצד מגיעים למוסך ואף הציע לקחת את החוקרים לשם, אך מסיבות ביטחוניות לא ניתן היה לבצע זאת.

עוד הפנתה לכך, שהמשיב נשאל להסבר אפשרי במידה ויימצאו טביעות אצבע שלו על שקית הנשק, (אם כי, בסופו של יום אלו לא נמצאו). גרסתו של המשיב לעניין זה הייתה שהחיילים במקום ביקשו ממנו להתכופף ולהוציא את השקית ולכן יש טביעות אצבע שלו על השקית. לעומת זאת, על-פי דו"ח פעולה של החייל מתן והודעות חיילים נוספים שהיו במחסום, לא הייתה לחשודים כל גישה לשקית הנשק, כאשר אף לא אחד מהם ביקש מהמשיב להתכופף ולגעת בשקית. חיזוק לכך ניתן למצוא בתיעוד ממצלמות האבטחה, מהן עולה שהמשיב לא התכופף להוציא דבר מה מהחלק האחורי של הרכב.