מ"ת 26298-11-16 מדינת ישראל נ' שקברוב(עציר)

בפניי בקשה להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו, על רקע כתב אישום המייחס לו ולאחר עבירות של פציעה ע"י שניים או יותר לפי סעיף 335 (א)(2) לחוק העונשין .

למעשה מדובר בכתב אישום מתוקן כאשר כתב האישום המקורי ייחס לנאשם אחר (להלן : "גבריאל גנאדי אבן " ) עבירה זהה באמצעות נשק קר וכן עבירה של תקיפה סתם. הסיבה בגינה הוא מתוקן כיום הינה איתורו ומעצרו של המשיב אשר נעדר מיום האירוע.

כתב האישום מתאר אירוע אלימות שהתרחש בתאריך 21/7/16 סמוך לשעה 01:29 אירוע שבו נקטו הנאשם וגבריאל באלימות קשה כלפי שחרוך טורסונוב (להלן : "המתלונן") באופן שגבריאל היכה בראשו באמצעות פנס גדול ממתכת, הנאשמים בעטו בו בצוותא ונאשם 2 נתן מכת אגרוף בראשו והפילו ארצה. המתלונן נזקק לטיפול רפואי בשל חתכים במצחו ובערפו שהצריכו הרדמה מקומית ותפירה וכן נחבל בידו השמאלית.

המבקשת טענה כי קיימות ראיות לכאורה ועילות מעצר של מסוכנות וכן של הימלטות מאימת הדין ושיבוש הליכים שכן מדובר במי שהיה בבריחה משך שלשה חודשים ולא מתייצב למשפטו בהליכים אחרים.

 לשיטתה התשתית הראייתית נשענת על הודעת המתלונן אשר לא זוכר מי תקף אותו ונראה כי לא מעוניין לשתף פעולה, הודעת אלברט העובד בקיוסק ממול והגיע למקום, סרטון ממנו ניתן לזהות את המעורבים, תעודה רפואית, חקירת המשיב אשר מכחיש ולא מזהה את עצמו בסרטון.

 צויין עברו הפלילי בעבירות דומות לרבות ריצוי מאסרים בפועל וכן היות שני תיקים תלויים ועומדים כנגדו בעניינם הוצאו צווי הבאה שעה שהמשיב אינו מתייצב לדיונים.

ב"כ המשיב אשר ייצג גם את גבריאל בכתב האישום, טען כי לא קיימות ראיות לכאורה, ודי לעיין בבקשה עצמה לשיטתו כדי להיווכח בכך, שכן המתלונן לא מזהה את התוקפים, המשיב מכחיש והעד אלברט לא מפליל אותו ואלו הן הראיות המפורטות בבקשה עצמה.