מ"ת 22058-08-14 מדינת ישראל נ' מ'

לפני בקשה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים.

בד בבד עם הבקשה הוגש נגד המשיב כתב אישום המייחס לו עבירות של תקיפה סתם, עבירה לפי סעיף 379 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: החוק) ושל פציעה בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיף 334 לחוק בצירוף סעיף 335(א)(1) לחוק.

על פי הנטען בכתב האישום, במועד הרלבנטי לכתב האישום התגוררו המשיב וצ' פ' (להלן: צ') בבית משותף. בעקבות ויכוח שהתפתח בין השניים, קילל צ' את המשיב וסטר לו על לחיו. בעקבות המתואר, נגח המשיב במצחו של צ'. עוברי אורח שהגיעו למקום, הפרידו בין השניים, ואולם בהמשך, החלו השניים להכות זה בזה באמצעות בקבוקים, כך שצ' מכה בראשו ובגבו של המשיב ואילו המשיב מכה בידו ובמצחו של צ'.

כתוצאה מן המעשים המיוחסים למשיב, גרם המשיב לצ' לפצעים בדמות לצרציה קטנה במצח ימין ובגבה שמאל ולצרציות בשורש כף יד שמאל, אשר הצריכו טיפול רפואי.

באת-כוח המבקשת עתרה לעצור את המשיב עד תום ההליכים נגדו, שכן, לטענתה, קיימות ראיות לכאורה לביסוס האישומים נגדו. נטען כי בנסיבות העניין, מדובר בעבירה חמורה, שנעשתה תוך שימוש בנשק קר – בקבוק שבור – וכי אין מדובר בהגנה עצמית. נטען לקיומו של לקיומו של חשש להמלטות מן הדין, שכן המשיב הינו תושב זר, שתוקף אשרתו הסתיים ביום 06.8.14.

בא-כוח הסכים לקיומן של ראיות לכאורה. הוא הדגיש כי מדובר בקטטה הדדית, כי הקטטה ארעה בביתו של המשיב, שארח את צגאי והיה נכון לאפשר לו להתגורר עימו. נטען כי חבלותיו של צגאי הן שטחיות, לעומת אלה של המשיב, וכי מדובר היה בהגנה עצמית של המשיב. בא-כוח המשיב הדגיש כי מדובר בקרובי משפחה, כי השניים השלימו וכי אין להחמיר עמם.