מ"ת 21821-06-15, 23892-06-15 מדינת ישראל נ' שוויטי ואח'

1. לפניי בקשה להורות על מעצרם של המשיבים עד תום ההליכים הפליליים כנגדם. עניינם של המשיבים הופרד לשני כתבי אישום, האחד כנגד משיבים 1 ו- 2, והשני נגד משיב 3, אשר הפליל במשטרה את שני האחרים.

2. ביום 19.5.15 התבצע שוד מזוין בבית ברחוב ברל לוקר 17 בירושלים, בו מתגוררת ש', בת 78 המסתייעת בהליכון (להלן: "הבית", "המתלוננת").

על פי עובדות כתב האישום, במועד שאינו ידוע במדויק למאשימה, עובר ליום 19.5.15, קשרו המשיבים 2-1 קשר, יחד עם המשיב 3 ועם אחרים, שזהותם אינה ידועה במדויק למאשימה (להלן: "האחרים"), לשדוד את הבית, וזאת בעקבות מידע קודם שקיבלו המשיבים והאחרים בנוגע לרכוש המצוי בבית. לשם כך הצטיידו המשיבים והאחרים בכפפות, כיסוי ראש, תיקים, גז פלפל, לום, מברג ואקדח.

במסגרת הקשר ולשם קידומו, תואם בין המשיבים והאחרים, כי יגיעו אל הבית בשני כלי רכב – האחד רכב שכור מסוג פורד פוקוס השייך למשיב 3 (להלן: "הפורד"), והשני טנדר איסוזו (להלן: "האיסוזו"), בבעלות אביו של המשיב 2 ובשימושו של המשיב 2. במסגרת הקשר, שימש האיסוזו כרכב ליווי ותצפית.

ביום 18.5.15, במסגרת קשירת הקשר, הגיעו המשיב 3 והאחרים לרחוב ברל לוקר כדי לבחון את האזור.

למחרת, ביום 19.5.15 בשעה 10:15 לערך, הגיעו המשיבים והאחרים אל רחוב ברל לוקר, כשהמשיב 1 נוהג בפורד יחד עם 3 אחרים שזהותם אינה ידועה למאשימה, ומשיב 2 נהג באיסוזו כשאיתו המשיב 3.

משיב 1 והאחרים חנו בתוך רחבת החנייה שברחוב, ומשיבים 2 ו- 3 המתינו מחוץ לרחוב כרכב גיבוי ותצפית. אז יצאו מהפורד שלושה מבני החבורה, שזהותם כאמור אינה ידועה למאשימה (להלן: "השלושה"), כשהם לבושים בחולצות שנושאות את הלוגו של חברת "בזק" ומצוידים באמצעים המצוינים לעיל. באותה עת שהו בבית המתלוננת והמטפלת שלה – נמאלי, כשדלת הבית פתוחה.

השלושה נכנסו אל הדירה כשהם רעולי פנים. אחד מהשלושה פנה אל המתלוננת ואמר לה "גברת תהיי בשקט ואני לא אעשה לך כלום". אז ניגש אחר אל נמאלי, חסם את פיה באמצעות ידו עד שלא הצליחה לנשום, סטר בפניה וחנק את צווארה. עוד אמר לה "לסתום את הפה" והפיל אותה ארצה תוך שהטיח את ראשה ברצפה. בשלב כלשהו, התיז אחד מהשלושה גז מדמיע לעבר עיניה של נמאלי. אחד נוסף שלף אקדח וכיוון אותו אל פניה של נמאלי תוך שמורה לה ולמתלוננת לשמור על השקט ואומר לנמאלי "אני אהרוג אותך, שקט". במקביל, ותוך כדי שהאקדח מוצמד לראשה של נמאלי, חיפשו השניים הנוספים רכוש בבית תוך שצועקים "איפה הכסף?". אחד מהשלושה משך את השרשרת שהייתה על צווארה של המתלוננת ותלש אותה בחוזקה וכן שלף את טבעותיה מאצבעותיה. בבואו לקחת את עגיליה, אמרה לו המתלוננת שלא ייקח אותם מאחר והיו שייכים לאמה, והוא הניח לה. תוך כדי, שבר אחד מהשלושה את שני מכשירי הנייד של נמאלי וזאת כדי שלא תוכל להתקשר למשטרה. עוד קרעו השלושה את חיבורי לחצן המצוקה המותקן בבית, כדי שהשתיים לא יוכלו לקרוא לעזרה. בהמשך שברו השלושה את דלת המחסן אשר בבית באמצעות מוט ברזל ולקחו משם כספת שהייתה במקום. השלושה הכניסו את הרכוש לתוך תיקים, אחד מהשלושה אחז בנמאלי ומשך אותה בכוח אל חדר האמבט תוך שאומר לה להיות בשקט, אחרת יהרגו את המתלוננת, ונעל אותה בתוכו.

בהמשך לאמור לעיל, עזבו השלושה את הבית עם הכספת שבה היו כ-300,000 ₪ במזומן וכן תכשיטים בשווי של כ-100,000 ₪ (להלן: "הרכוש הגנוב"), כשהם מותירים את המתלוננת בבית ואת נמאלי נעולה בחדר האמבט. כעבור מספר דקות שברה נמאלי את חלון האמבטיה, יצאה למרפסת השירות והזעיקה עזרה.

לאחר הימלטותם מהמקום, העמיסו השלושה את הרכוש הגנוב על רכב הפורד, ומשיב 1 נהג אחרי משיב 2, אשר שימש כרכב "פותח ציר", וזאת עד הגעתם של המשיבים והאחרים למחסום קלנדיה. סמוך לאחר מכן פרצו המשיבים והאחרים את הכספת וחילקו את הרכוש הגנוב ביניהם.

כתוצאה ממעשיהם של המשיבים והאחרים, נחבלה המתלוננת בצווארה ונמאלי נחבלה בראשה וברגליה.

בכתב האישום שהוגש בעניינו של משיב 3, תוספת לעניין רכבו של משיב 3. צויין כי עובר ליום 2.4.15 שכר המשיב 3, יחד עם בן דודו מג'די, את רכב הפורד. הרכב נשאר בחזקתו של מג'די. במועד שאינו ידוע במדויק, כחודש לפני יום 18.5.15, שכפל המשיב 3 את מפתח הרכב כדי שתהיה לו אפשרות להשתמש בפורד כשיחפוץ בכך. ביום 19.5.15 לקח המשיב 3 את הפורד מחניית ביתו של מג'די, ללא אישורו, וזאת תוך הסתייעות במפתח ששכפל קודם לכן.

3. הדיון בעניינם של כל המשיבים אוחד.