מ"ת 21342-12-16 מדינת ישראל נ' ניאקן(עציר)

בפני בקשה למעצר עד תום ההליכים. בשלב זה תידון שאלת הראיות לכאורה בלבד.

בכתב האישום, מואשם המשיב כי סחר ביחד עם אדם אחר בשם תואר בניזרי (להלן: "תואר") בסם מסוכן מסוג קנאביס במשקל 483.9 ₪ ומכרו לקונה בשם ניר מוסינגר (להלן: "ניר") תמורת סך של 5,000 ₪. עוד מואשם הנאשם בגידול שתיל אחד של קנאביס בביתו בעבדון בלא רשיון. בעוד שהמשיב מודה בקיומן של ראיות לכאורה בשאלת גידול הסם, כופר הוא בקיומן בכל הקשור לעברת הסחר.

לשיטתו של המשיב שהה ברכב המזדה בו מסר תואר לניר את התיק ובו הסם, למטרה כשרה של קניות עם תואר, כאשר לטענתו כלל לא ידע על הסם, והיה עסוק בכלל בשיחה עם בתו בת השש במקסיקו בטלפון הסלולארי שברשותו וכלל לא היה מודע לעיסקת הסם שנערכה.

לאחר שעיינתי בחומר הראיות שבתיק החקירה, נחה דעתי כי קיימים ראיות לכאורה כנדרש לצורך שאלת המעצר עד תום ההליכים.

הכלל הבסיסי בכגון דא הינו שבשלב המעצר עד תום ההליכים מספיקה תשתית ראייתית גולמית המקימה סיכוי סביר להרשעה. בית המשפט אינו בוחן בשלב זה את מהימנות העדים או את משקל עדויותיהם אלא אם יש בהן סתירות מהותיות המצביעות על כרסום ממשי בקיומן של ראיות לכאורה. (ראה למשל: בש"פ 8101/16 אלסאנע נ' מדינת ישראל [ניתן ביום 16.11.2016]).

עיון בחומר החקירה מעלה כי קיימת תשתית ראייתית המקימה סיכוי סביר להרשעה; ראשית, יש לזכור כי המשיב אינו חולק על כך שלמעשה התקיימה עסקת סמים ברכב המזדה בו שהה עם חברו תואר. הימצאות ברכב שבו נמצאו סמים, מלכתחילה מחילה חזקה עובדתית למודעות להימצאות הסמים במקום, ולהיותו של הסם מסוכן, אשר מעבירה את נטל ההוכחה לנאשם (ראה למשל: בש"פ 7639/10 תפל נ' מדינת ישראל [ניתן ביום 29.10.2010]; בש"פ 5115/06 מכרם חמוד נ' מדינת ישראל [ניתן ביום 6.8.2006]; ע"פ 1345/08 איסטחרוב נ' מדינת ישראל [ניתן ביום 18.5.2009]; בש"פ 679/05 אבו סולב נ' מדינת ישראל [ניתן ביום 25.1.2005]).

על האמור יש לצרף את הראיות הבאות התומכות בכתב האישום ומערערות את גרסת המשיב:

1.בניגוד לגרסת המשיב פריקת הטלפון בו דיבר מעלה כי בזמנים הרלבנטיים לא היו בו שיחות יוצאות או נכנסות. לא נמצאו בבית המשיב מכשירים סלולאריים נוספים. (מסמך קמ"ב).

2.בחקירתו הראשונה מיום 2.12.16 (מסמך 8), טען המשיב (בניגוד לגרסתו בחקירות מאוחרות יותר) כי ברשותו רק מכשיר סלולארי אחד – זה שנתפס בידי המשטרה, שכאמור לא היו בו שיחות נכנסות או יוצאות במועד הרלבנטי.

3.בניגוד לגרסת המשיב, מצלמות האבטחה מלמדות (מסמך קמ"א) שהמשיב ותואר לא הגיעו קודם כל לתדלק ולערוך קניות , יצאו לשעה, וחזרו ופגשו את ניר, אלא שמלכתחילה הגיעו לפגוש את ניר, ודקות ספורות לאחר מכן ירדו לתחנת הדלק ויצאו לקניות בה.

4.המשיב לא הביא כל ראיה שהיא לקיומה של בת מחוץ לנישואין במקסיקו, ולשיחת הטלפון עימה בעת עסקת הסמים.

5.הקונה ניר הכחיש שהמשיב שוחח בטלפון, אלא להיפך, שתיק הסם היה על תיבת ההילוכים שבין הנהג תואר למשיב, וכי תואר והמשיב שוחחו על תיק הסם. עוד הוא מציין שברכב היה ריח מריחואנה (מסמך פ"ד).

6.גם תואר הכחיש קיומה של בת למשיב במקסיקו, או כי המשיב ערך עימה שיחה ברכב (מסמך 17).

7.על כך יש להוסיף כי כאמור המשיב מודה כי גידל שתיל קנאביס, ואף נמצאו בביתו משקלים ושרידי סם, כך שקיימת היכרות בין המשיב לסמים.