מ"ת 21188-09-14 מדינת ישראל נ' יעקובישוילי ואח'

ביום 22.9.14 הוריתי על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים נגדו וזאת בהיעדרה של חלופה. בהחלטתי ציינתי כי "אינני שולל אפשרות שחרור לחלופה כלשהי.... ככל שאמצא לנכון לעשות כן על החלופה לכלול מעצר בית מלא בפיקוחם של מספר מפקחים שימצאו ראויים, ובמקום בעל כתובת ברורה, שיש בו משום הרחקתו של המשיב מסביבתו הטבעית והכל תוך התקנת איזוק אלקטרוני והפקדת ערבויות מתאימות."

כעת מציע המשיב חלופת מעצר שמהותה מעצר בית מלא בבית חברו של אחיו, בראש העין מר לוי יהודה אדי (להלן- בעל הדירה). הוצע כי בעל הדירה ישמש כמפקח עקרי יחד עם אחיו של המשיב, מר יניב משה, המתגורר בסמוך. עוד הוצעו שלושה מפקחים וזאת למצב בו לא יהא ביכולתם של שני המפקחים העיקריים לשהות בדירה. כמו כן הוצע אזוק אלקטרוני.

שמעתי את חמשת המפקחים אשר נחקרו ארוכות על ידי ב"כ המבקשת ובסיומו של הדיון התנגדה המבקשת לחלופה המוצעת. המבקשת הדגישה שמדובר באנשים שרובם אינם מכירים האחד את השני. נטען כי יש קושי לקבל כחלופה מקום בו תתאפשר גישה לאנשים הזרים לבעל הדירה, אשר ישמרו על המבקש בהיעדרו. כמו כן נטען שהמפקחים לא הציגו לוח זמנים מוגדר לפיו תחולק מלאכת הפיקוח ביניהם, אף לא ברמה עקרונית. המבקשת אף טענה כי לדעתה המפקחים (למעט האח) זוכים לתשלום בגין הסכמתם לשמש כמפקחים ואחד המפקחים אף הודה בכך. בסיכומו של דבר נטען כי הגם שקיים רצון לסייע למשיב, אין מדובר בחלופה ראויה. לעניין זה הודגשה מסוכנותו של המשיב והקושי ליתן בו אמון.

ב"כ המשיב טען כי מדובר בחלופה ראויה וכי המפקחים העידו בגילוי לב ופרסו בפני בית המשפט את האמת במלואה לרבות הקשיים בהם עשויים הם להיתקל. הודגש כי שני המפקחים העיקריים הם האח ובעל הדירה ורק באם לא יוכלו הם לפקח, יפקח אחד משלושת המפקחים האחרים.

שמעתי את המפקחים וסברתי כי מר דהרי אמנון וכן מר דורון יונה אינם מתאימים לשמש כמפקחים במקרה זה. מר דורון יונה, מבלי לפגוע חלילה, לא עשה רושם כמי אשר יוכל להציב גבולות ברורים למשיב והתקשיתי להניח שהוא נתפס בעיני המשיב כאדם סמכותי. כפי שציינתי בהחלטתי מדובר במשיב בעל עבר פלילי משמעותי, אשר ביצע לכאורה את העבירה מושא תיק זה, כאשר מתנהל נגדו תיק דומה (וחמור יותר) והוא מצוי בתנאים מגבילים. כמו כן התברר לכאורה, כי המשיב שהה תקופה ארוכה ללא פיקוח אנושי וזאת תוך הפרה של תנאי השחרור וכן שלא התייצב לחקירה תקופה משמעותית הגם שידע על כך שזומן. כל אלו מחייבים בחירת מפקחים שיהיה בכוחם להציב גבולות למשיב ואשר יתפסו בעיניו כסמכותיים. ודוק: "תפקיד הפיקוח איננו "טכני", המפקחים אינם נדרשים אך לשהות במחיצתו של הנאשם אלא עליהם להציב גבולות אפקטיביים לנאשם. הצבת גבולות זו מצריכה מהמפקחים הבנה של הבעייתיות בהתנהגות הנאשם ושל ההשלכות הנובעות ממסוכנותו." (בש"פ 6855/11 פלוני נ' מדינת ישראל (27.9.11)). המשיב מר יונה אינו מקיים דרישות אלו, חרף כוונתו הטובה.

ביחס למר דהרי אמנון הרי שזה הודה בעת חקירתו כי הוא עתיד לקבל תמורה כלשהי עבור הסמכתו לשמש כמפקח. אמנם המפקח ציין שהסכום טרם נקבע סופית אולם לדידי עצם העובדה שמדובר בפיקוח בשכר מציבה, בנסיבות העניין, קושי לא מבוטל. בית המשפט העליון ציין לא אחת את הקושי לאשר חלופה בשכר בשל כך "[ש]חלופת מעצר פרטית ובשכר עלולה לשבש את חלוקת הסמכויות הנוגעת לסדרי המעצר, להביא להחלשת הפיקוח הואיל והמופקדים על השמירה מקבלים שכרם מן המושגח וכן לפגוע בשוויון בין עצורים שידם משגת לבין אלו שאינם בעלי אמצעים [ראו בנוסף: החלטת השופט הנדל בבש"פ 4511/14, פסקה 6; בש"פ 7445/09 מדינת ישראל נ' עזאלדין עבאס, פסקה 10 (17.9.2009). אך השוו: בש"פ 1811/06 מדינת ישראל נ' מולנר, פסקה 4 (2.03.2006)]."(בש"פ 6772/14 מדינת ישראל נ' עלי דסוקי (13.10.14)).