מ"ת 2079-08-16 מדינת ישראל נ' הוריש(עציר)

בפני בקשה למעצר המשיב עד תום ההליכים.

כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של החזקת נשק. בכתב האישום נטען כי ביום 24.7.16 החזיק המשיב, בפרדס סמוך לבית העלמין בנתניה, נשק מסוג קרל גוסטב ובתוכו מחסנית וכן ארבעה כדורי תחמושת, כשהוא חבוי בארגז קרטון ועטוף במגבת.

ב"כ המשיב חלק על קיום ראיות לכאורה המספיקות לביסוס הרשעה.

ב"כ המשיב טען, כי אין בתיק דבר מה נוסף לחיזוק ההודאה שמסר המשיב בחקירתו, וכי המשיב לא מסר כל פרט קונקרטי או מוכמן שלא היה ידוע לחוקרים, אשר ניתן היה לבדוק את אמיתותו, אלא רק אישר את מה שהציגו בפניו. כן טען הסניגור כי המשיב היה במצב נפשי מטושטש עקב נטילת משכך כאבים מסוגTargin לפני החקירות בהן הודה בהחזקת הנשק, ועל כן משקל ההודאות שמסר קטן או אפסי.

מעיון בתיק החקירה עולה כי המשיב חזר והודה בהחזקת הנשק באופן ענייני וקונקרטי מספר פעמים במהלך מעצרו:

א. לאחר גביית הודעתו הראשונה ע"י החוקר ניר זרביב, בה הכחיש המשיב קשר לנשק, הורה קצין החקירות על שחרורו והדבר נמסר למשיב. המשיב המתין במרפסת החקירות להגעת אביו, שהיה אמור לחתום ערבות צד ג' לשחרורו, ובהיותו שם שוחח איתו השוטר יניב אסולין. השוטר אסולין ציין במזכר שרשם כי המשיב נראה לחוץ מאד, עם דמעות בעינים, והתבטא כמה פעמים באומרו שנמאס לו הוא רוצה לסיים עם העבר. הוא ביקש מהשוטר לקרוא שוב לחוקר ניר זרביב.

ב. ממזכר נוסף, שרשם החוקר זרביב, עולה כי כשיצא למרפסת תשאל את המשיב ממושכות, והמשיב אמר לו שרכש את הנשק. החוקר זרביב הכניס את המשיב לחקירה נוספת בה מסר שמצא את הנשק (ההודעה השניה שתפורט להלן) ולאחר גביית ההודעה שוב תשאל החוקר את המשיב מחוץ לחדר החקירות והמשיב אמר לו שרכש את הנשק לצורך הגנה על חייו. משמע, החוקר הודה פעמיים בפני החוקר זרביב מחוץ לחדר החקירות, לפני ההודעה השניה ואחריה.

ג. בהודעה השניה מיום 24.7 שעה 23:16 אמר המשיב מיד בתחילת ההודעה "אני רוצה לספר שזה שלי לצורך הגנה עצמית מחשש לחיים". הוא פרט כי מדובר בנשק מסוג "קרלו" ואמר כי קנה אותו. לאחר מכן ביקש שהחוקר ימחק את המילה "קניתי" ויכתוב "מצאתי", טען כי מצא את הנשק והחזיק אותו מבלי לדווח למשטרה כי נלחץ. אמר כי החשש לחייו נובע מסכסוכים מהעבר. אמר כי החביא את הנשק בתוך קרטון בסמוך למקום מציאתו ולא בדק אותו, וכי ביום עיכובו הלך לבדוק אם הוא נמצא שם. כשנשאל "אתה רוצה לספר את האמת או חלקים?" השיב: "מה שאני יכול לספר אני מספר". החוקר ביקש ממנו לספר פרטים שידועים לו על הנשק מעבר למה שהוצג לו ע"י החוקר בחקירה, והשיב כי אין בידו למסור פרטים כאלה. כשנשאל אלו איומים על חייו קיבל, השיב כי ניסו לפגוע בו ואינו יכול לספר מעבר לכך. הוא ביקש שהחוקר ירפה ממנו והחוקר רשם כי המשיב בכה. מסר כי אינו יודע מי עומד מאחורי האיומים אך ממעט לצאת מהבית עקב כך.