מ"ת 20444-10-12 מדינת ישראל נ' אבו כרש

1.בפני בקשה לחילוט ערבויותיו של המשיב 1 לאחר שהחלטה ביחס לבקשה לחילוט ערבויותיהן של המשיבות 2,3 נתקבלה בדיון מיום 14.1.15, ובית המשפט הורה על חילוט ערבויותיהן של המשיבות 2,3.

2.בקצה המזלג יצוין, כי המשיב 1, הואשם בביצוע עבירות של שהייה בישראל שלא כדין, והפרעה לשוטר במילוי תפקידו.

3.ביום 18.10.12, ניתנה החלטה בעניינו של המשיב 1, לפיה ניתן לאזן את החשש להימלטות מן הדין, נשוא עילת המעצר בעניינו על דרך של ערבויות כספיות, ובית המשפט הורה על שחרור בכפוף להפקדה בסך 9,000 ₪, ערבות עצמית בסך 9,000 ₪ ושתי ערבויות צד ג' בסך 9,000 ₪ עליהן חתמו המשיבות 2,3.

4.לאחר שהמשיב 1 לא עמד בתנאי השחרור, הופחת סכום ההפקדה (לאחר מס' דיונים שהתקיימו בנושא), בסך של 6,000 ₪, אשר הופקד להבטחת התייצבות המשיב 1 לדיונים בעניינו.

5.כעולה מהבקשה לחילוט ערבויות, וכפי שפורט בהרחבה בהחלטתי מיום 14.1.15, כמו גם בהחלטות נוספות בעניינו של המשיב 1, המשיב 1 לא התייצב כלל לדיונים בתיק העיקרי בעניינו (בהחלטתי מיום 14.1.15 פירטתי את מהלך הדיונים והסיבות שנמסרו ביחס לאי התייצבות המשיב 1), דיונים אשר לכולם התייצב בא כוח המשיב 1. בסופו של יום בדיון מיום 18.9.14, נמחק כתב האישום, לאור אי התייצבות המשיב 1.

6.סעיף 51 (א) קובע כי : "נוכח שופט כי משוחרר בערובה הפר תנאי מתנאי השחרור וכי לא ניתן להביאו בפניו, רשאי הוא להורות על חילוט הערבות".

7.בעניינו של המשיב 1 כמפורט בהרחבה בהחלטה מיום 14.1.15 הופר התנאי הבסיסי והעיקרי לתנאי השחרור, מקום שהגם שהמשיב 1 הוזמן כדין והגם שהמשיב 1 היה מיוצג, המשיב 1 נמנע מלהתייצב כלל לדיונים בתיק העיקרי החל מיום שחרורו, ובסה"כ ל – 6 דיונים, תוך שכעולה מדברי בא כוחו באותם דיונים בפרוטוקולי אותם דיונים, תחילה נמסרו טענות שונות, בהמשך נטען כי המשיב 1 ניתק את הקשר עם בא כוחו, ובהמשך בכל זאת, נמסרה סיבה נוספת לאי ההתייצבות. תוצאת הפרת התנאי הבסיסי שנועד להבטיח את התייצבות המשיב 1 לדיונים בעניינו, הייתה מחיקת ההליך בשל חוסר היכולת לאכוף את ההתייצבות על המשיב 1.

8.ביחס לבקשה לחילוט ערבויות – ראוי לציין כי למשיב 1 ניתנה האפשרות להתגונן, מקום שהמשיב 1 היה מיוצג, ובא כוחו התייצב, קל וחומר, מקום שהמשיב 1 ידע על הדיונים וקל וחומר מקום שאלו נדחו פעם אחר פעם על מנת לאפשר לו להיות נוכח בדיון.