מ"ת 1892-10-15

1.עניינה של החלטה זו בבקשה לעצור את המשיב עד תום ההליכים בת"פ 1867-10-15.

2.בתיק הפלילי הנ"ל מואשם המשיב – שהוא יליד 27.12.90 וללא עבר פלילי – בחבלה בכוונה מחמירה לפי סעיף 329(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 באשתו, אשר לה הוא נשוי מאז חודש יוני 2015.

3.בפרק העובדות שבכתב האישום (בסעיפים 4-2) מצוין כדלקמן:

"ביום 27.9.15 במועד שאינו ידוע במדויק למאשימה, סמוך לשעה 10:00 לערך עת שהו הנאשם והמתלוננת בחדר השינה אשר בדירתם בעין נקובא, פרץ ויכוח בין המתלוננת לנאשם. הנאשם חשד כי המתלוננת אינה נאמנה לו וכי היא "מסתכלת" על גברים אחרים. המתלוננת ניסתה לפייס את הנאשם באמרה כי היא אוהבת אותו ונאמנה לו.

באותו מעמד, הוציא הנאשם סכין באורך של כ-25 ס"מ (להלן: "הסכין") משידה בחדר השינה והחל לדקור את המתלוננת. הנאשם דקר את המתלוננת חמש פעמים בבטנה, בגב התחתון, בירך ובצוואר. תוך כדי האירוע, ניסתה המתלוננת להדוף את הנאשם ולדחוף את הסכין מפניה ונחתכה מספר חתכים בכפות ידיה. במהלך האירוע ביקשה המתלוננת מהנאשם שיפסיק לפגוע בה ולהכאיב לה אך הלה לא חדל ממעשיו.

בעקבות הדקירות הובהלה המתלוננת לבית החולים הדסה עין כרם ואובחנה כסובלת מחתך עמוק במותן ימין עד לשריר הפסאוס והמטומה סמוך לשריר הפסאוס הימני וכן חתכים נוספים בירך שמאל, ירך ימין, בגב התחתון, בצוואר ובכפות הידיים. המתלוננת אושפזה למשך יומיים וטופלה באמצעות תפרים".

4.המשיב – שהסגיר עצמו לאחר האירוע והודה בו – מסכים לקיומן של ראיות לכאורה.

5.אין מחלוקת כי קיימת עילת מעצר של מסוכנות.

6.למרות התנגדות המבקשת, הוזמן תסקיר מעצר ובהמשך אף הוזמן תסקיר משלים.