מדינת ישראל נ' דוד(עציר)

בפניי בקשת המדינה לעצור את המשיב עד תום ההליכים נגדו.

נגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות תקיפה חבלנית ואיומים.

על פי כתב האישום, המשיב מתגורר ומאחסן חפציו במחסן ברח' דב גור 3 באשדוד והמתלונן הוא יזם של פרוייקט תמ"א 38 בכתובת זה.

ביום 6.5.18 (התאריך העתידי הכתוב בכתב האישום בסעיף 1 הינו טעות) פנה המתלונן למשיב וביקש ממנו להזיז את האופניים שלו שעמדו בכניסה למקום. המשיב סירב ובתגובה, הזיז המתלונן בעצמו את האופניים.

בתגובה, התקרב המשיב אל המתלונן כשהוא אוחז בלום משונן ומחודד ותקף את המתלונן בכך שהניף את הלום וחבט במתלונן, בעוד המתלונן מגן על עצמו בידיו. כתוצאה מכך נחבל המתלונן בידיו.

בהמשך, ניסה המתלונן להוציא את הלום מידי המשיב, הפיל אותו לארץ והיכה בו באמצעות אבן וזאת כהגנה עצמית.

המשיב איים על המתלונן בכך שאמר לו שאם היה לו רובה היה יורה בו ובהמשך איים בפני שוטרים בכך שאמר להם שאם יתקרבו למחסן שלו יפוצץ להם את הראש.

ביום 13.5.18 טענה ב"כ המשיב לחולשה בתשתית הראייתית ובהתאמה לחולשת העילה. בהמשך לכך, נתבקש שחרור המשיב בהרחקה בלבד ולאור הערותיי לאחר עיון ראשוני בתיק במעמד הדיון נדחה המשך הדיון למתן החלטה והכרעה בטענות ב"כ המשיב וכן לשם הצגת חלופה – מגורי המשיב בבית הוריו שיתייצבו לדיון ובדיקת טענות המדינה לגבי הקושי בחלופה המוצעת לאור הפרות קודמות.

טענות ב"כ המשיב, בתמצית, הן:

• עולה כי מדובר באירוע אותו יזם המתלונן במטרה 'להיפטר' מהמשיב ולהרחיקו מהמחסן בו הוא מתגורר מזה 25 שנה, במקום לפעול כלפי המשיב כדין בדרכים אזרחיות אם סבורים שהוא פולש במקום.

• המשיב טוען כי מחזיק במחסן כדין ולראיה איש לא ביקש לפנותו. טענת המשיב במשטרה לא נבדקה ולא ברור כלל האם המסמך בתיק הנחזה להיות היתר למתלונן לפעול במקום מטעם כל הדיירים אכן שלם ומלא ואכן כולל את כל הדיירים ובעלי הזכות.

• לאור זאת, עומדת למשיב הגנת מקום המגורים שכן ניסו לפנותו והזיזו את חפציו ללא זכות או היתר.