מ"ת 17946-05-15 מדינת ישראל נ' וואהל(עציר) ואח'

א.רקע

1.בקשה למעצרם של משיבים 1, 3-7 עד תום ההליכים ולמעצרו של משיב 2 בפיקוח אלקטרוני, וזאת לאחר שבמסגרת החלטת בית המשפט העליון בבש"פ 2580/16, שניתנה ביום 12.4.16 בבקשה שניה להארכת מעצר מעבר ל-9 חודשים (להלן - החלטת בית המשפט העליון), נקבע כי: "... מצב הדברים בעניין התקדמות ההליך העיקרי מחייב, להשקפתי, להתחיל בבחינת האפשרויות לשחרור לחלופה או למעצר בפיקוח אלקטרוני".

יובהר כי בעניינו של משיב 4 ניתנה על ידי החלטת מעצר עד תום ההליכים במועד מוקדם להחלטת בית המשפט העליון, כך שהבקשה בעניינו היא במתכונת של "עיון חוזר".

משיב 8 אסיר ונעצר בהסכמה עד תום ההליכים.

עובדות כתב האישום פורטו בהחלטת בית המשפט העליון, ואינני רואה מקום לחזור פעם נוספת על עיקריו.

אסתפק בכך שאציין כי עסקינן בכתב האישום הכולל שבעה אישומים, המייחסים למשיבים שפעלו בהרכבים משתנים, ביצוע מגוון עבירות, ובהן, בין היתר, עבירות רצח, קשירת קשר לביצוע פשע (סחיטה בכוח וסחיטה באיומים), סחיטה באיומים, סחיטה בכוח, היזק בחומר נפץ, שוד והדחה בחקירה.

ב.הליכי המעצר עד כה

2.כתב האישום ובקשת המעצר הוגשו ביום 11.5.2015, ובאותו מועד התקיים הדיון ראשון בבקשת המעצר בגדרו ביקשו באי-כוחם של המשיבים לדחות את הדיון, וזאת על-מנת ללמוד את חומר החקירה רב ההיקף, בציינם כי בשלב זה מוסכם על קיומו של "ניצוץ ראייתי". הדיון בבקשה נדחה מעת לעת, ולמעשה, עד היום לא ניתנה החלטה בבקשה (למעט בעניינו של משיב 4).

משעמדו לחלוף תשעה חודשים מיום מעצרם, הגישה המבקשת לבית המשפט העליון בקשה להאריך את מעצרם של המשיבים במאה וחמישים ימים, וביום 1.2.2015 החליט בית המשפט העליון, בהסכמת באי-כוח המשיבים, על הארכת מעצרם של המשיבים בשישים ימים, החל מיום 11.2.2015 או עד למתן פסק דין בעניינם, לפי המוקדם (בש"פ 735/16).

משחלפה התקופה האמורה, הגישה המבקשת בקשה נוספת להארכת מעצר, ובמסגרת החלטת בית המשפט העליון שהוזכרה לעיל, הוארך מעצרם של המשיבים, פעם נוספת, לתקופה בת 90 ימים, תוך שבית המשפט העליון קבע כי נוכח מכלול נתונים הקשורים להתקדמות המשפט והתנהלות המבקשת בקשר להעברת חומרי החקירה, קיימת הצדקה לבחון חלופות מעצר. אדרש לעיקרי החלטה זו ומשמעותה גם בהמשך.