מ"ת 17918-07-14 מדינת ישראל נ' אבו סביח(עציר) ואח'

לפניי בקשה למעצרו עד תום ההליכים של המשיב 2.

1.כנגד המשיב 2 הוגש כתב אישום ביחד עם שלושה בגירים נוספים המייחס לו עבירות של ניסיון לתקיפת שוטר בצוותא בנסיבות מחמירות וכן התפרעות. לפי הנטען בכתב האישום, ביום 4/7/14 בסמוך לשעת חצות התקהלו כ-150 איש וביניהם המשיב באזור צומת סיאט שבבית חנינה בירושלים. לפי הנטען במהלך ההתקהלות יידה המשיב ביחד עם אחרים, אבנים לעבר כוחות המשטרה שהיו במקום. יוער כי בכתב האישום נכתב כי אחת האבנים פגעה בקסדה של אחד השוטרים, אולם הפגיעה אינה מיוחסת ספציפית למשיב. נטען כי כשהחלו השוטרים להתקרב אל המשיב, ברחו המשיב והאחרים אל תוך חצר בית שנמצא באזור.

2.הסניגור חלק על קיומן של ראיות לכאורה, ולפיכך בחנתי את מלוא החומר שבתיק. התשתית הראייתית מבוססת בעיקרה על הודעותיהם במשטרה של שוטרים מס' 249, 279 ו-234. כמו כן היא מבוססת על תצלומים של האבן שלפיה הנטען נתפסה בכיס מכנסיו של המשיב בעת מעצרו בזירה.

שלושת השוטרים מתארים המון מתפרעים שמיידה אבנים וזיקוקין לעבר כוחות הביטחון. שוטר 279 מציין בהודעתו הראשונה בשורה 51 כי מדובר היה ב"כ-150 מתפרעים. כל שלושת השוטרים מתארים כי כאשר הכוח החל להתקרב בריצה, חמישה חשודים הבחינו בכך והחלו לברוח יחדיו לכיוון חצר של בית שהייתה מאחוריהם. לפי עדות כל שלושת השוטרים החמישה טיפסו מעל גדר וקפצו לחצר בית, שם הסתתרו בפינה עד שכוחות משטרה הגיעו אליהם כעבור זמן קצר מאוד ועצרו אותם. שוטר מס' 249 בהודעתו הראשונה בשורה 4 מציין כי הבחין בכך שכל החמישה טרם בריחתם לחצר זרקו אבנים וירו זיקוקים. גם שוטר מס' 234 בהודעה הראשונה בשורה 18 מעיד כי ראה את כל החמישה מיידים אבנים וזיקוקים וזאת ממרחק של כ-30 מטר בתאורת רחוב שבה רואים "בסדר גמור" (שורה 22). יוער ששוטר 279 אף הוא מציין בשורות 46-47 כי מדובר בתאורת רחוב סבירה וכי בחצר היה חשוך אולם נעשה שימוש בפנסים. שוטר 234 מוסיף ומציין בשורה 46 כי ראה בוודאות את כל החמישה זורקים אבנים וזיקוקים וכי הרחוב היה ריק מאנשים נוספים.

שוטר מס' 279 הוא זה שביצע את מעצרו של המשיב בחצר. שוטר 279 מוסר בהגינות בשורה 38 כי לא ראה את המשיב מיידה אבן ובשורה 40 מוסיף כי לא ראה את המשיב מיידה זיקוקים. יחד עם זאת שוטר 279 מציין במפורש כי ראה את המשיב עומד יחד עם האחרים שזרקו אבנים וזיקוקים, כי הוא ברח יחד איתם מאחורי המחסה ממנו ירו זיקוקים ולאחר מכן ברח עם כל היתר מעבר לגדר אל החצר. באותו שלב הבחין שוטר 279 בפרטי הלבוש של המשיב (חולצה מכופתרת ג'ינס) ולפי אותם פרטים זיהה את המשיב לאחר זמן קצר ביותר בתוך החצר. אעיר כי פרטי הלבוש שמסר שוטר 279 לגבי המשיב תואמים את פרטי הלבוש שמסר המשיב בהודעתו בשורה 36 וכן תואמים את פרטי הלבוש המופיעים בתצלומי המשיב בתחנת המשטרה לאחר מעצרו.

הן מדו"ח המעצר שמילא שוטר 279, הן מהודעתו של שוטר 279 שורה 26, הן מהודעתו הראשונה של שוטר 249 שורה 37 והן מהצילומים שבתיק החקירה, עולה בבירור כי בכיס השמאלי של מכנסיו של המשיב נתפסה אבן שמופיעה בתצלום. ברי כי הימצאותה של אבן בכיסו של המשיב כאשר הוא עומד עם עוד ארבעה אנשים שניצפו לכאורה מיידים אבנים, וכאשר לפחות שניים מהם שעמדו לידו בחצר היו רעולי פנים – כל אלה תומכים בתיזה בה אוחזת המאשימה. טענת הסניגור לפניי לפיה האבן לא היתה יכולה להיכנס לכיס מכנסיו הצמודים של המשיב, מעוררת קושי לכאורי בשים לב לכך שבמכנסיו של המשיב נמצאו גם קופסת מלבורו, טלפון נייד וצרור מפתחות לא קטן כפי שעולה מהצילומים, באופן שאינו עולה בקנה אחד עם הטענה שמדובר בכיסים שתכולתן צרה.

אעיר כי עיינתי בהודעתו של המשיב במשטרה. המשיב טען כי חיכה לאוטובוס, נבהל מהבלגן ולכן תפס מחסה בלא להכיר את האנשים שלידו. יחד עם זאת המשיב לא נתן שום הסבר מתקבל על הדעת לאבן שנתפסה לכאורה בכיס מכנסיו ורק טען שאינו יודע כיצד הגיעה האבן לכיס.

בהתחשב בכל אלה אני סבורה כי קיימת תשתית ראייתית לכאורית מספקת בעניינו של המשיב.

3.בכל הנוגע לעילת המעצר – לא יכולה להיות מחלוקת לקיומה של חזקת מסוכנות סטטוטורית. אני סבורה כי זו לא נסתרה במקרה דנן. לא נעלם מעיני כי מדובר בבחור כבן 25 ללא עבר פלילי בעל תואר אקדמי מהאוניברסיטה העברית. יחד עם זאת מדובר לכאורה בנטילת חלק ביידוי אבנים לעבר כוחות ביטחון בצוותא עם אחרים באופן הטומן בחובו סיכון ברור לחיים ולגוף וכן פגיעה ממשית בעיקרון שלטון החוק.