מ"ת 17718-11-15 מדינת ישראל נ' ביאטרה(עציר)

נגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, התחזות כאחר כדי להונות, בריחה ממשמר חוקי, שיבוש מהלכי משפט והיזק לרכוש.

במקביל, הוגשה הבקשה המונחת לפניי למעצרו של המשיב עד תום ההליכים נגדו.

טיעוני הצדדים

המבקשת טענה בכתב כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת העבירות המיוחסות למשיב, וכן עילות מעצר שבבסיסן החשש לשיבוש הליכי משפט, להתחמקות מאימת הדין ומסוכנות. עילות אלה מתחזקות נוכח עברו ובהתחשב במאסר מותנה תלוי ועומד נגדו.

בדיון לפניי חזר ב"כ המבקשת על הבקשה ופירט באריכות את נימוקיה. עוד הוסיף כי בפועל נמלט המשיב ממשמורת חוקית למשך 17 שעות, עד שנעצר ביוזמת המשטרה.

לטענת התובע שום חלופה לא תוכל להשיג את מטרות המעצר.

הסניגור הסכים לקיומן של ראיות לכאורה לגבי העבירות של הפרעה לשוטר, התחזות לאחר ובריחה ממשמורת חוקית. לטענתו אין בסיס ראייתי להוכחת העבירות האחרות, ובעיקר לעבירה של שיבוש הליכי משפט, ככל שזו מתייחסת לאירוע השני, קרי; עובדות 15-17 לכתב האישום. עוד טען כי מעשי המשיב אינם מקימים עילת מסוכנות ובוודאי לא מסוכנות סטטוטורית. העילה היחידה המתקיימת היא החשש להמלטות מפני אימת הדין. הסניגור בקש להפיג חשש זה על ידי שחרורו של המשיב לחלופת מעצר בבית הוריו ובפקוח אמו.

ראיות לכאורה

עיינתי בחומר החקירה ואני סבורה כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת כל העבירות המיוחסות למשיב, אם כי קיימת מעט חפיפה בין חלק מהן. לטעמי, סוגיית החפיפה צריכה להיבדק לעומקה במסגרת התיק העיקרי.

הסניגור טען נגד קיומן של ראיות לכאורה להוכחת העבירה של שיבוש מהלכי משפט, ככל שזו נוגעת לעובדות 15-17 לכתב האישום, גם עובדות כתב האישום עצמן אינן מגלות עבירה זו, לטעמו, ולכל היותר מתגלה עבירה של הפרעה לשוטר.

לדעתי, סעיפים 15-17 לעובדות כתב האישום מגלים בבירור עבירה של שיבוש מהלכי משפט.

מבחינה עובדתית, המשיב, שהיה דרוש לחקירה, ברח בבוקרו של אותו יום ממשמורת חוקית, לאחר שנעצר משום שהתחזה לאחר.