מ"ת 16537-01-16 מדינת ישראל נ' ג'מאמעה(עציר)

נגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות ותקיפה הגורמת חבלה של ממש, בגין מעשים שבוצעו ביום 5.1.16 במהלך חיפוש בבית המשפחה, ובאישום שני, עבירות של החזקת סם לצריכה עצמית והחזקת כלי אסור, בגין מעשים שבוצעו ארבעה חודשים קודם לכן.

בתאריך 17.1.16 ניתנה החלטתי במסגרתה קבעתי קיומן של ראיות לכאורה (להלן: "החלטתי הקודמת"). עילות המעצר היו מוסכמות, בנסיבות אלה, על ב"כ הצדדים.

בהחלטתי הקודמת סקרתי את עברו המכביד של המשיב באספקלריה של גילו הצעיר ואת מעשיו מושא בקשה זו, וסברתי כי אלה מציירים תמונה של אנרגיה עבריינית ברמה גבוהה. סברתי כי יש לבדוק אפשרות להפגתה של מסוכנות זו באמצעות מעצר בפקוח אלקטרוני ואנושי, במקום מרוחק ממקום מגורי המשיב, לצד הפקדה וערבויות הולמות.

בעמ' 12 ש' 31 קבעתי כי החלופה המוצעת לא תסכון, נוכח מיקומה הגיאוגרפי וכן בהתחשב במשמורן המוצע – אביו של המשיב, שלהתרשמותי מתוך חומר החקירה, המשיב איננו נשמע לו, והאב אינו מסוגל להטיל מורא על בנו.

על מנת לקבל תמונה מקצועית ביחס למשיב, הוריתי על הגשת תסקיר מטעם שירות המבחן.