מ"ת 15652-07-14 מדינת ישראל נ' אבו מיאלה(עציר)

בפני בקשה למעצרו של המשיב עד לתום ההליכים.

האישום וסוגיית הראיות לכאורה

1. כתב האישום מייחס למשיב עבירות של השתתפות בהתפרעות ותקיפת שוטר בנסיבות מחמירות. כפי הנטען, ביום 6.7.14 השתתף המשיב בהתפרעות בשכונת ראס אל עמוד שכללה חסימת כביש בשריפת פחים וקרטונים, צעקות "נפדה את הר הבית בנשמה ובדם שלנו", קללות כלפי יהודים, יידוי אבנים ובקבוקי תבערה וירי זיקוקים לעבר כוחות המשטרה. חלק מהאבנים פגע בשוטרים. המשיב היה חלק מהמתפרעים וכיסה פניו ברעלה. הוא נעצר סמוך לפני שהספיק לממש את כוונתו לזרוק אבנים.

2. ההגנה מסכימה לקיומן של ראיות לכאורה לעבירת ההתפרעות, אך חולקת כי המשיב ביקש ליידות אבנים או כיסה פניו. בכלל זה נטען שהרעלה לא נתפסה וכי אין מי שראה את המשיב מיידה אבן.

3. אני סבור כי קיימות ראיות לכאורה גם לאקטים עליהם חולקת ההגנה. עיון בחומר הראיות מעלה, כי שוטר 233 שפעל באופן סמוי באירוע תאר בהודעתו כיצד עמד מאחורי המתפרעים, שמנו כחמישים איש ורובם היו רעולי פנים. המשיב היה באותה קבוצה, ממנה יודו אבנים לעבר כוח משטרתי גלוי. השוטר, בהתייחס למשיב, מסר כי הלה "היה בתוך הגוש של המתפרעים", תאר את לבושו וציין כי "הייתה לו רעלה של דגל פלסטין שכיסתה לו את הפנים". כאשר הסתערו השוטרים אל הקבוצה ניסה להימלט. כשהשוטר לכדו התנגד למעצר והשתולל.

4. המשיב פתח את הודעתו מיום 6.7.14 בהכחשה כי זרק אבנים וטען כי נעצר על לא עוול בכפו "אני ירדתי מפורד ותפסו אותי" (ש' 27). הוא הכחיש שעטה דגל פלסטין וטען ש"הדגל היה על הקרקע וכשהוא הוריד אותי על הקרקע זה היה ליד הדגל" (ש' 33). בהמשך ההודעה מופיעים הדברים הבאים:

   "ש. בלילה עצרו עוד הרבה אחרים. אני לא אמרתי לך שמי שדיבר עליך הוא אחד מהשלושה שנמצאים פה עכשיו. יש אחרים שמכירים אותך מהשכונה וגרים ממש לידך?

   ת. חכה חכה תמחוק את מה שכתבת שלא תגיד שאני שקרן. מי שמודה נותנים לו ללכת לבית?

   ש. שמע אנחנו לא מזמינים את הפרות הסדר (החשוד חותך דבריי ואומר)

   ת. אני ירדת (כך במקור-א.ג.) רק שתי דקות מהפורד. הייתי עדיין מתערטל ולא הספקתי לזרוק אף אבן וזה תפס אותי והוריד אותי על הקרקע.

   ש. איך אתה מסביר את זה שיש לך ריח של אש?

   ת. כי עמדתי ליד פח הזבל. הורדתי את החולצה שלי הזאת ושמתי על הראש ומיד תפסו אותי. אני חמור. זה פעם ראשונה שאני משתתף בהפרות סדר. אני חמור..." (ש' 51-59).