מ"ת 15071-11-16

1.עניינה של החלטה זו בבקשה להאריך את מעצר המשיב (יליד 6.3.96) עד תום ההליכים בת.פ. 15008-11-16.

2.בתיק הפלילי הנ"ל מואשם המשיב בעבירה של ניסיון שוד בנסיבות מחמירות, שעניינן בכך שביצע את העבירה יחד עם שותף.

3.בפרק "העובדות" שבכתב האישום מתוארת השתלשלות העניינים הרלבנטית באופן הבא:

"1. עובר ליום 28.10.16 בשעה 2:45 לפנות בוקר, קשר הנאשם עם אדם אחר (להלן: 'השותף') לשדוד כסף מחנות S.O.S. אשר במרכז המסחרי ב---------- (להלן: 'החנות').

2.לשם קידומו של הקשר, הצטיידו הנאשם והשותף בתרסיס גז מדמיע אשר נשא השותף, והגיעו ביום 28.10.16, סמוך לפני השעה 2:30, אל המרכז המסחרי ב-------- כאשר הנאשם עוטה כפפות על ידיו ושותפו מכסה את ידו השמאלית. בנוסף, כיסו הנאשם ושותפו את פניהם בבד על מנת שזהותם לא תתגלה.

3. בשלב זה, התמקמו הנאשם ושותפו סמוך לבתי עסק המצויים מול החנות, צפו לכיוונה וחיכו כי האזור הסמוך לה יתרוקן מאדם. בשעה 2:45, לאחר שרכב חונה עזב את המקום, יצאו הנאשם ושותפו אל עבר החנות.

4.הנאשם נעמד בכניסה אל החנות, במטרה לאבטח את כניסת השותף ולהודיע לו במידה ומתקרבים אנשים אל החנות. השותף נכנס אל החנות וניגש אל המוכר י.כ. (להלן: "המתלונן").

5. השותף אמר למתלונן "תן את הכסף". המתלונן ביקש מן השותף מספר פעמים כי יוריד את הכיסוי המסתיר את פניו, ולא שיתף פעולה עם דרישתו. הנאשם, אשר עמד בקשר עין עם השותף, סימן לו כי ירסס גז מדמיע לעבר המתלונן, והשותף הוציא את תרסיס הגז וריסס גז מדמיע לעבר פניו של המתלונן.

6.בתגובה, קם המתלונן לעבר השותף אשר החל להימלט מן המקום. על מנת לעכב את המתלונן ולמנוע ממנו לתפוס את הנאשם והשותף, השליך הנאשם לעברו עוגה והשותף זרק עליו שישיית בקבוקי מים".

4.כאן המקום לציין כי נגד השותף הוגשו כתב אישום נפרד ובקשה למעצר עד תום ההליכים. ב-8.11.16 נקבעה אותה בקשה לדיון ב-14.11.16 והוזמן תסקיר מעצר (תוך אזכור ההחלטה בבש"פ 1736/13 שיביל נ' מדינת ישראל (8.3.13), שהיא אחת מני רבות המאפשרות זאת).

5.הסניגור אינו כופר בקיומן של ראיות לכאורה במובן של התרחשות האירוע ומעורבותו של המשיב דנן בו. עם זאת, לטענתו יש להגיע לתוצאה של שחרור בתנאים כבר עתה בשל הטענה שאין להשקיף על המקרה דנן כמקיים את יסודותיה של עבירת ניסיון שוד. בקשר לכך הוא טוען שלנוכח ההנחיות הרלבנטיות של המשנה לפרקליט המדינה, לא היה מקום להגשת כתב אישום בעבירה זו. בהמשך לכך ובכלל טוען הסניגור, כי, מכל מקום, המדובר באירוע מינורי בכל הנוגע לפעולותיו של המשיב ולמצבו של המתלונן וכי במצב דברים זה ובהינתן נתונים נוספים (ובכללם הודאה ושיתף פעולה מלא מצד המשיב), יש להגיע לתוצאה של שחרור כבר עתה.

6.לאחר שקילת המכלול, הגעתי למסקנה כי בשלב הנוכחי ברור שאין לקבוע שהמשיב ייעצר עד תום ההליכים, תוך חסימת אפשרות לבחינה של שחרור בתנאים, אך גם אין לאפשר שחרור מיידי. בהמשך לכך, יש לפתוח עתה פתח לשחרור אפשרי בתנאים באמצעות הזמנת תסקיר מעצר ולאחר שיתקבל התסקיר, ניתן יהיה לבחון את התמונה בכללותה ולקבל החלטה מתאימה.