מ"ת 15013-06-15 מדינת ישראל נ' מנצור (עציר) ואח'

 1. בקשה למעצר עד תום ההליכים של המשיב (ומשיב נוסף שעניינו אינו נדון במסגרת החלטה זו), על רקע כתב אישום שהוגש בעניינו המייחס לו עבירות קשירת קשר לביצוע פשע וסחר בנשק (לפי ס' 499(א)(1) וס' 144 (ב2) לחוק העונשין תשל"ז – 1977).

2. בהתאם לעובדות כתב האישום, התקשר ביום 12.7.14 המעורב האחר למשיב דנן והציע למכור לו נשק וכדורים תואמים בתמורה לסכום של 4,000 ₪. המשיב הודיעו כי יבדוק הדבר ויחזור אליו. כעבור מספר דקות התקשר המשיב לאחר ושאל מתי יוכל לבוא ולקחת את הנשק. דקות ספורות אח"כ שוחחו השניים, והמשיב הודיע לאחר כי יבוא באותו לילה לקחת את הנשק, וכי במידה שהאחר ישיג 100 כדורים נוספים, הוא ירכוש אותם. למחרת בסמוך לשעה 01:00 לפנות בוקר, הגיע המשיב למחנה הפליטים בלאטה, שם העביר לו האחר את הנשק. לפנות בוקר, אישר המשיב למעורב האחר טלפונית כי הגיע לביתו שבירושלים בשלום. להשלמת התמונה יצויין, כי האישום המופנה כלפי המשיב הינו אחד מאישומים רבים הקשורים למעורב האחר, בהם קשר קשר ואף ביצע בפועל עסקאות בנשק עם מספר אנשים.

3. המדינה מבססת את בקשתה על שיחות שנקלטו במסגרת האזנות סתר ובהן נשמע האחר רוקם עסקאות בנשק, בין היתר עם המשיב דנן, קישורים למספרי הטלפון ע"י מחקרי תקשורת וקיום זיהוי קולות, וכן איכון המשיב. יצויין כי המשיב שמר בחקירתו על זכות השתיקה.

4. ב"כ המשיב חלק על קיומן של ראיות לכאורה וטען כי ההקלטות נושא הנדון לא היו מכוונות כנגד מרשו אלא כנגד המעורב האחר, שכל מי שהתקשר אליו הוקלט.

לגופו של עניין טוען הוא, כי לא נמצאת כל ראיה המשייכת למשיב את מספר הטלפון הרלוונטי להקלטה, וכי למרות שהמדובר באירוע שהתרחש לפני כשנה, לא קיימת עוד כל שיחה נוספת אחריו מהמספר האמור. גם מזכר זיהוי הקול עליו נסמכת המדינה, לא זו בלבד שאינו מהווה חוות דעת, אלא שיש בו גם טעות בכותרתו (אי התאמת מספרי עמדת ההאזנה). ב"כ המשיב טוען עוד כי הראיה הנוספת לה טוענת המדינה הבאה לידי ביטוי במילה "שאחבור" שהיא לטענת המדינה כינויו של המשיב, אינה ראיה, הן בשל העובדה שאין זה שמו של המשיב אלא "שחאברה" (ולא "שחבור") ונוכח העובדה כי המדובר למעשה בראיה יחידה לטענתו, לא מספיקה זו למעצר המשיב עד תום ההליכים ומחייבת שחרורו.

5. בתשובתה מאשרת ב"כ המבקשת כי נפלה טעות במספר עמדת ההאזנה אשר אינה משנה את מהות הדברים. כמו כן טענה כי בהתאם לתדפיס בעלויות רשמי של מספר הטלפון הרלוונטי עולה, כי לא נרשמו לו בעלים בחברת התקשורת. לעניין זה צירפה בהודעה מיום 21.6.15 מזכר הבהרה נוסף וכן תדפיס רשמי בדבר הבעלויות, המלמד על העדר אפשרות הקשירה של הטלפון לבעלים כלשהו.

6. על מנת להתרשם באופן בלתי אמצעי מהראיות הקיימות בתיק, ביקשתי וקיבלתי לעיוני את חומר הראיות. דעתי היא כי יש בחומר החקירה הקיים בתיק כדי לשמש לצורך קיומן של הראיות לכאורה אם כי אני מסכים כי עוצמתו היא ברמה שיש בה כדי להביא לבחינת אפשרות שחרור בתנאים, כפי שיפורט על ידי בהמשך הדברים.

7.להלן איפוא תמצית הראיות הרלוויות לענייננו:

א. האזנת סתר – שיחת עוגן מספר 98: לעניין זה הוצג לפני תמליל שיחה מספר 98. אמנם מספר העמדה שנרשמה בו היא 115653 ואולם במזכר זיהוי הקול מיום 2.6.15, תוקן הדבר והשוטרת י' שיבר מציינת כי בשיחה זו, כמו גם ב-12 שיחות נוספות שמפורטות במזכרה, הדוברים היו המשיב והמעורב האחר. כן האזינה להקלטת חקירה שנערכה למשיב דנן, והיא מדגישה כי "שחבור הדובר בסעיף 1 הינו אותו שחבור הדובר בסעיף 2...וכי אותו הדובר הוא מהאר שחברה (המשיב דנן – י.ש.) שנחקר בדיסק החקירה".

ב. ליבת טענות המשיב היא כאמור העדר זיהוי והעדר קשר של המשיב לטלפון הרלוונטי ולהאזנות. לא מצאתי יסוד לטענות אלה באשר לאיכות ונכונות הזיהוי האמור, ובכל מקרה מקומן בהליך העיקרי ולא בשלב זה של בחינת הראיות לכאורה. מעבר לעובדה שתפורט בהמשך הדברים לפיה מזוהה המשיב בשמו וכינויו ובהנתן יתר הראיות שתפורטנה אף הן בהמשך הדברים, הרי שבשלב זה הבחינה הינה מתבצעת ביחס לראיות לכאורה, כשבמסגרת זו לא נקבעות החלטות הנוגעות למהימנות. המצוי לפני הוא מזכרים הקובעים את הזיהוי, שמשקלם הסופי יקבע במסגרת הדיון בתיק העיקרי, לאחר שעורכיהם יבואו, יעידו ויבהירו מכח מה הגיעו לקביעתם שהמדובר בקולו של המשיב שלפנינו. כזכור, בשלב הבקשה למעצר עד תום ההליכים, לא בוחן בית המשפט כל ראיה לעצמה או את משקלה ומהימנותה, אלא מעריך על פי שקלול הראיות עד כמה, ברמה הלכאורית, יש בהן כדי לבסס סיכוי סביר להרשעת המשיב באשמות המיוחסות לו, כשהשאלה הניצבת בפני בית המשפט, אינה האם יש למשיב סיכוי לצאת זכאי בדינו, אלא אם יש סיכוי שיורשע (ר' לענין זה פסה"ד המנחה: בש"פ 8087/95 שלמה זאדה נ' מדינת ישראל פ"ד נ (2) 133, ורבים בעקבותיו). סיכוי כאמור, נוכח מכלול הראיות לעיל, ישנו בלא כל צל של ספק.