מ"ת 14308-01-16 מדינת ישראל נ' ב'(עציר)

במסגרת דיון בבקשה לעיון חוזר במעצרו של המשיב עד תום ההליכים נגדו, ביקש ב"כ המשיב, כי אורה על אשפוזו של המשיב בבית חולים פסיכיאטרי לפי סעיף 16(א) לחוק טיפול בחולי נפש, כחלופת מעצר. דיון התקיים בפניי הבוקר ונדחה על מנת לאפשר לצדדים להגיש אסמכתאות מטעמם ולמתן החלטה.

הרקע לבקשה זו הוא העובדה, שהמשיב עצור במב"ן למעלה מחמישה חודשים – מסגרת אשר אין חולק כי אינה מטיבה את מצבו.

ביום 11.1.16 ניתנה חוות דעת פסיכיאטרית בעניינו של המשיב ולפיה הוא אחראי למעשיו וכשיר לעמוד לדין. למשיב הפרעה נפשית והתנהגותית על רקע חבלת ראש ופגיעה אורגנית, לעתים עם מצבים פסיכוטיים בעברו. כן ידוע גם על שימוש בחומרים פסיכו אקטיביים ובאלכוהול. נקבע, כי המשיב אינו זקוק לאשפוז פסיכיאטרי, ומומלץ המשך מעקב פסיכיאטרי במסגרת אמבולטורית וטיפול תרופתי קבוע.

ביום 14.4.16 ניתן סיכום ועדת האבחון בעניינו של המשיב ונמצא, כי המשיב מתפקד ברמה שאינה מוגבלות שכלית והתפתחותית ולפיכך כשיר לעמוד לדין. נמצא קשר ישיר בין תפקודו הנוכחי המונמך ובין תאונת הדרכים בה היה מעורב, נחבל בראשו ואף איבד את אשתו. אמו של המשיב (המתלוננת בתיק הפלילי) נקבעה כאפוטרופה של בתו של המשיב, על רקע אי מסוגלות הורית. המלצת הוועדה היא השמתו של המשיב במסגרת שיקומית.

בתסקיר מיום 1.5.16 נתבקשה דחייה לצורך בחינת האפשרות, כי על אף היותו עצור, תיבחן באופן חריג האפשרות לבדוק התאמתו של המשיב לשהייה במסגרת שיקומית בה כבר שהה בעבר. שירות המבחן עמד על רמת הסיכון הגבוהה להישנות מעורבות בפלילים ופגיעה אלימה באחר בהיעדר מסגרת מתאימה.

בתסקיר המשלים האחרון שהוגש ביום 10.5.16 נמסר, כי אין בידי שירות המבחן לבוא בהמלצה בעניינו של המשיב לעת הזו. זאת, מאחר שאף שוועדת האבחון בעניינו של המשיב המליצה על השמתו בדיור חוץ ביתי בקהילה במסגרת שיקומית לאנשים בעלי מוגבלות דומה, לא ניתן להביאו בפני וועדה למסגרת זו בהיותו עצור וטרם נמצא פתרון לעניין זה. ניסיון שירות המבחן לגשר בין משרדי הממשלה השונים או לאתר אפשרויות טיפול מתאימות אחרות טרם צלחו. על כן נקבע, כי ככל שבית המשפט יחליט על דחייה נוספת בעניינו של המשיב ימשיך שירות המבחן במאמציו ויעדכן את בית המשפט.

עוד נמסר בדיון, כי בעניינו של המשיב טרם גובש סל שיקום, דבר המקשה גם על בחינת אפשרויות טיפוליות אחרות המצריכות מימון.

דומה, כי המונח "מעגל שוטה" בו נקט ב"כ המשיב בבקשתו הולם את נסיבות המקרה ותסכולה של קצינת המבחן בתסקיר המשלים ניכר על פני הדברים.

יתרונות הצעתו של ב"כ המשיב ברורים: ראשית לכל, המשיב לא יהיה עוד עצור ולא ישהה מאחורי סורג ובריח וברור, כי שהייה במסגרת של בית חולים תיטיב עמו יותר מאשר שהות במעצר, גם אם מדובר במסגרת מב"ן. שנית, ייתכן כי במצב דברים זה ניתן יהיה לקדם את עניינו של המשיב לקראת מציאת מסגרת טיפולית בשל כך שהוא לא יהיה עוד בסטטוס "עצור" וניתן יהיה להביאו בפני אותה וועדה האמורה לבחון את התאמתו למסגרת. הדבר תואם גם את המלצת וועדת האבחון שלא לשלוח את המשיב למאסר דבר אשר עלול להרע את מצבו ואת תפקודו.

מאידך גיסא, ספק בעיניי האם החלטה שכזו אפשרית מבחינה משפטית ותואמת את הוראות החוק. אף ספק, אם נכון – מבחינת בית החולים הפסיכיאטרי בו מדובר ומבחינת החוסים האחרים המצויים בו – לשלוח את המשיב לחלופת מעצר במסגרת אשפוז בבית חולים, אף שלדעת הגורמים המקצועיים אשפוז כזה איננו נחוץ מבחינה רפואית.