מ"ת 13400-07-15 מדינת ישראל נ' אבו וקאד(עציר) ואח'

  1.נגד המשיבים הוגש לבית משפט זה כתב אישום בת"פ 13395-07-15, אשר מייחס להם ביצוע העבירות הבאות: 

• סחר בסם מסוכן- עבירה לפי סעיפים 13 + 19א לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש), התשל"ג- 1973 (להלן "הפקודה").

• החזקת סם שלא לצריכה עצמית- עבירה לפי סעיפים 7(א)+(ג) רישא לפקודה.

• הסתייעות ברכב לביצוע פשע- עבירה לפני סעיף 43 לפקודת התעבורה (נוסח חדש), תשכ"א- 1961.

   

  2.בתמצית, על פי כתב האישום נטען כי עובר ליום 21.6.15, סיכמו המשיבים ביניהם כי המשיב 1 (להלן: "הישאם") ימכור למשיב 2 (להלן: "סלאח") סם מסוכן מסוג הרואין (להלן: "הסם"). בהמשך, ביום 21.6.15, סוכם בין השניים כי הישאם יעביר לסלאח שני קילו סם תמורת סך של 100,000 ₪.

   

  סמוך לכך ובהתאם לסיכום, יצא הישאם עם הסמים מביתו בכפר אל עזאזמה, ברכב הנהוג בידי אחיו, לביתו של סלאח בנצרת, על מנת להעביר לו את הסם. סמוך לצומת אכסאל נעצר רכבו של הישאם ע"י כוח משטרתי, כאשר הסם נתפסו ברשותו.

   

  3.עם הגשת כתב האישום, הגישה המבקשת בקשה להורות על מעצרם של המשיבים עד תום ההליכים. לטענת המבקשת, קיימות ראיות לכאורה טובות להוכחת המיוחס למשיבים בכתב האישום, הכוללות בין היתר את תפיסת הסם תחת מושבו של הישאם ברכב בו נסע, האזנות סתר בהן נשמעים המשיבים מתאמים את ביצוע העסקה וראיות נוספות.

   

  4.בדיון לפניי לא חלק ב"כ הישאם על עצם העובדה שהסם נתפס ברשותו, אולם טען שהאחרון כלל לא ידע כי המדובר בסם וסבר לתומו כי המטען שהיה בחזקתו הכיל חומר הדברה, אותו העביר לבקשת אדם אחר. ב"כ של סלאח טען כי כלל לא הובאה ראיה לפיה סלאח הוא אשר משוחח עם הישאם בהאזנות הסתר שהציגה המבקשת. ב"כ של שני המשיבים העלו טענות נוספות אשר לאורן חל כרסום ממשי בראיות כנגד המשיבים.

   

  דיון והכרעה

   

  5.לאחר שבחנתי את חומר הראיות, ואת טענות באי כוח הצדדים הגעתי לידי מסקנה כי דינה של הבקשה להתקבל. להלן נימוקיי;