מ"ת 13011-03-16 מדינת ישראל נ' זירעיני(אסיר)

בפניי בקשה למעצר המשיבים עד תום ההליכים, בהתאם לסעיף 21(א) לחוק סדר הדין הפלילי, (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו -1996 (להלן: "חוק המעצרים").

נגד המשיב הוגש כתב אישום בגין עבירת  גניבת רכב – עבירה לפי סעיף 413ב' לחוק העונשין, תשל"ז- 1977 (להלן: "חוק העונשין") , פריצה לרכב בכוונה לגנוב– עבירה לפי סעיף 413ו' לחוק העונשין, , גניבה מרכב - עבירה לפי סעיף 413ד'(א) לחוק העונשין ונהיגה ללא רישיון נהיגה – עבירה לפי סעיף 10א' לפקודת התעבורה (נ"ח) תשכ"א – 1961.

על פי הנטען בכתב האישום, במועד הרלוונטי לכתב האישום, לא הוציא מעולם ולא החזיק מעולם המשיב ברישיון נהיגה לרכב. ישראל בן ארי (להלן: "המתלונן") הינו הבעלים של רכב מסוג אופל אסטרה מ.ר. 2466875 (להלן: "הרכב"). בתאריך 1.3.16 בסמוך לשעה 10:50 החנה המתלונן את רכבו בסמוך למלון הסקוטי בטבריה, השאיר את מנוע הרכב עובד, חצה את הכביש לצדו השני ושוחח עם מכר אותו פגש במקום. או אז, התפרץ המשיב אל הרכב באופן שפתח את דלת הנהג של הרכב, נכנס אל תוך הרכב והחל בנסיעה לכיוון בית אחוות ביישוב וואדי חמאם. בהמשך למתואר לעיל, בסמוך לשעה 11:30 הגיע המשיב כשהוא נוהג ברכב אל בית אחותו סנא סלאם (להלן: "סנא") בואדי חמאם. מששמעה סנא את קולו של הרכב היא יצאה מביתה לכיוונו של המשיב ושאלה אותו לפשר נהיגתו ברכבו של המתלונן, ביודעה כי אין ברשותו רכב ורישיון נהיגה. בהמשך אמר המשיב לסנא כי הרכב שייך לחברו. בהמשך, הבחינה סנא במסמכים השייכים למתלונן, לרבות תעודת הזהות שלו אשר הייתה מונחת ברכב. משהבינה סנא כי המשיב נוהג ברכב גנוב היא התקשרה למוקד 100 של משטרת ישראל ודיווחה על המתרחש. מששמע המשיב כי אחותו התקשרה למשטרה הוא נטל מן הרכב את תעודת הזהות, ארנק עם כרטיסי אשראי ומסמכים אחרים, אולר "לדרמן" (להלן: "הרכוש") ונמלט מהמקום.

טיעוני הצדדים :

טיעוני המבקשת :

המבקשת טענה במסגרת בקשתה בכתב כי קיימות ראיות לכאורה כנגד המשיב לרבות הודעת המתלונן, הודעת אחות המתלונן, סתירת טענת האליבי שמסר המשיב בעדות אימו, דו"חות מז"פ ואנשי משטרה.

המבקשת טוענת לקיומה של עילת מעצר הנובעת מעברו הפלילי המכביד של המשיב, מאסר מותנה בר הפעלה התלוי ועומד כנגדו.

טיעוני ב"כ המשיב :

ב"כ המשיב חולק על קיומן של ראיות לכאורה בתיק זה.

כתב האישום מבוסס כולו על עדות אחותו של המשיב, שהתקשרה למשטרה וטענה שהמשיב הגיע לביתה עם רכב גנוב. מעבר לכך אין כל ראיה אחרת הקושרת המשיב לביצוע העבירות. המשיב לא נעצר עם הגעת המשטרה לבית, לא נמצא כל ממצא שנתפס אצלו ונגנב מהרכב ולא נמצאו ראיות פורנזיות ברכב שיקשרו המשיב. מצלמות האבטחה נתפסו, לא ניתן לראות בהן את הכניסה לבית ומה התרחש שם, הפנה למזכר בתיק החקירה. כמו כן לא נמצאו מצלמות בזירת העבירה. בחקירתו של המשיב, שככל הנראה היה לא במצב פיזי טוב בשעת החקירה, הוא נרדם במהלך חקירתו מספר פעמים, אבל מכחיש את המיוחס לו.