מ"ת 12460-07-14 מדינת ישראל נ' אבו חדיר(עציר) ואח'

רקע – ועמדות הצדדים

1. בפני בקשה למעצרם של המשיבים עד לתום ההליכים. החלטה נפרדת ניתנה בעניינו של המשיב 3, כך שהחלטה זו תעסוק במשיבים 1 ו-2 (להלן: "המשיבים").

2. למשיבים מיוחסות עבירות של השתתפות בהתפרעות, ושל ניסיון לתקיפת שוטר בנסיבות מחמירות. זאת, לפי סעיפים 152 ו-274(1) ו-(3) בצירוף סעיף 25 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין"), בהתאמה.

3. כפי הנטען, ביום 3.7.14 השתתפו המשיבים בהתפרעות בשכונת שועפט שכללה חסימת כביש ראשי בדלתות וצמיגים בוערים, יידוי אבנים ובקבוקי תבערה וירי זיקוקים לעבר כוחות הביטחון. המשיב 2 יידה אבנים לעבר הכוחות כשהוא רעול פנים, וזאת באמצעות מקלע. בנוסף, המשיבים סרבו להתפנות מהמקום.

4. ההגנה חולקת על קיומן של ראיות לכאורה לגבי שתי העבירות המיוחסות למשיב 1. נטען, כי הגם שנכח במקום לא השתתף בהתפרעות וכי אין מקום להרשיעו בניסיון לתקיפת השוטרים על סמך תזה של ביצוע בצוותא. לגבי המשיב 2 נטען, כי הגם שיש ראיות לעבירת ההתפרעות, אין ראיות לפיהן יידה אבנים ואין להרשיעו בעבירת התקיפה. עוד נטען כי שני המשיבים צעירים, כי אין בעניינם עילת מסוכנות של ממש וכי יש לשחררם לחלופות מעצר.

5. ב"כ המבקשת השיב כי המשיב 2 (בפרוטוקול נרשם בטעות – המשיב 1) נראה בסרטון וידאו כשהוא רעול פנים ומיידה אבנים. הסרטון הוצג בפניי. המשיב 2 נעצר עם המשיב 1 ואחרים בתוך סמטה ממנה בוצעו קודם לכן, לפי הטענה, "גיחות" לצורך יידוי האבנים ואלה הנראות בסרטון הוידאו. זיהוי המשיב 2 בוצע באמצעות לבושו, שכן בעת מעצרו צולם עם אותם פרטי לבוש. המשיב 1 לא נראה בסרטון. הפרקליט הוסיף והפנה לדברי השוטרים שעצרו את המשיבים, וטען כי הרשעת המשיבים כמבצעים בצוותא של העבירה אפשרית והתקבלה בידי מותב אחר של בית משפט זה.

   עוד הודגש אופיו האלים של ארוע ההתפרעות והאופן בו המשתתפים בו "מבעירים את השטח". נטען שהמסוכנות הנשקפת מן המשיבים שהיו בתוך קבוצה שתקפה שוטרים היא ניכרת, וכי לא ניתן לתת בהם אמון כי יכבדו תנאי שחרור. בהיותם בגירים אין הצדקה להפנותם לשירות המבחן ויש לעצרם עד לתום ההליכים. בכלל זה הודגשו אירועי התקופה.

    

   ראיות לכאורה 

   המשיב 1

6. למשיב 1 לא מיוחס, כאמור, אקט של יידוי אבנים. הראיות נגדו מתמקדות בהודעתו מיום 3.7.14 של שוטר סמוי מספר 286. הלה תיאר כי הגיע עם שוטרים נוספים לאירוע ההתפרעות. בשלב מסוים הונחה להדוף את המתפרעים לכיוונם של שוטרים שעתידים להגיח מכיוון נגדי ולעצרם. שוטר 286 יחד עם אחרים הסתער לעבר מתפרעים שעמדו מולו ולאחר שהגיע אליהם "ראיתי מסביבי הרבה רעולי פנים עם רוגטקות בידיים, ברזלים, אבנים מנסים לברוח לכל כיוון אפשרי. נכנסתי לסמטה זיהיתי את הכוח שלנו שבא מצידה השני מבצע מעצרים, זיהיתי את אחד הבחורים שלבש גופיה לבנה, ג'ינס כחול, פניו היו חצי מכוסות עם חולצה שחורה שהוא מחפש לאן לברוח" השוטר עצר את החשוד, שכפות ידיו היו מאובקות ושבהמשך הזדהה כמשיב 1. השוטר הבהיר כי לא ראה את המשיב 1 זורק משהו, ועצר אותו "כי הוא היה בתוך סמטה שכללה עשרות אנשים שיידו אבנים וניסה לברוח מה שגרם לי להבין שהוא חלק מהמתפרעים". עוד טען שכאשר עצר את המשיב "הוא ענה לי בערבית 'אני ממש מצטער לא יודע מה קרה לי לא הייתי צריך לזרוק אבנים'" וכשהגיעו לתחנה חזר ואמר "מצטער אחי לא הייתי לזרוק אבנים" (כך במקור – א.ג. ש' 38-40 להודעה).