מ"ת 12431-07-15 מדינת ישראל נ' מגור(עציר)

1. נגד המשיב ואחר (להלן "נאשם 1") הוגש כתב אישום מתוקן המייחס להם עבירה של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות בצוותא. בבקשה שבפני מבוקש להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים.

2. על פי הנטען בכתב האישום קיים סכסוך בין הנאשם 1 לבין המתלונן. ביום 7.5.15 בשעה 2:30 עת הבחינו המשיב והנאשם 1 במתלונן כשהוא נעצר עם רכבו ברח' תורה ועבודה ברשל"צ. המשיב והנאשם 1 ניגשו אליו ולאחר דין ודברים קצר תקף הנאשם 1 את המתלונן בכך שחתך את צווארו באמצעות חפץ חד שאחז בכף ידו. כתוצאה מכך, נגרם למתלונן חתך באורך בצוואר, שבחלקו הינו בעומק של ונזק לעצב GAN. מיד אחר כך תקף המשיב את המתלונן באמצעות חפץ חד וגרם לו לפצע באמת יד ימין. עם מנוסת המתלונן מהמקום ברח גם המשיב, לא שב לביתו ולא התייצב במשטרה על אף שהושארו לו הודעות אצל קרובי משפחתו ובביתו ורק לאחר מאמצים אותר ביום 2.7.15.

3. לטענת המבקשת בידיה ראיות טובות לכאורה להוכחת אשמתו של המשיב הכוללות את:

הודעתו המפורטת של המתלונן המתיישבת עם הודעות של עדים נוספים, ובכלל זה הודעותיהן של ד.צ. ו- ל.א, חברותיו של המשיב מהן עולה כי המשיב נכח באירוע, תקף את המתלונן ופצע אותו.

המצאות ד.נ.א. של המשיב על נעליו של נאשם 1.

מסמכים רפואיים מהם עולה כי ביום האירוע ובסמוך לשעת האירוע פנה המשיב לבית החולים אסף הרופא וקיבל שם טיפול רפואי בגין פציעות וחתכים בכף ידו ואצבעותיו, בדומה לפציעות שתארו וייחסו למשיב עדי הראיה.

הודעותיו של המשיב בהן ענה תשובות חלקיות ולא ענייניות לשאלות שנשאל והרחיק עצמו מהאירוע (בחקירה הראשונה); לא שיתף פעולה ושמר על זכות השתיקה (בחקירה השניה).

מזכרים אודות ניסיונות האיתור של המשיב מאז האירוע ועד שנעצר.

4. ב"כ המשיב טוען כי קיימת חולשה בעוצמת הראיות המצדיקה את שחרור המשיב לחלופת מעצר. את חולשת הראיות רואה ב"כ המשיב בעובדות הבאות:

מגירסת המתלונן עולה כי לרכב ניגשו ארבעה אנשים המשיב, נאשם 1 ושניים נוספים. חברו של המתלונן ר. שהיה ביחד עם המתלונן באוטו מסר על משתתף אחד, נוסף על המשיב ונאשם 1, שהגיע בשלב מאוחר יותר כשהוא חבוש קסדה. בכתב האישום כלל לא מוזכרים שניים נוספים.